וגם יְרַד1, פ"ע, בהפס' יָרָד, לנק' יָרְדָה, יָרָדָה, יָרַדְתָּ, יָרַדְתְּ, יָרַדְתִּי (לנכחת), יָרַדְתִּי (למדב"ע), יָרַדְנוּ, יָרְדוּ, יְרַדְתֶּם, יֹרֵד, יוֹרֵד, יוֹרְדָה, יֹרֶדֶת, יֹרְדִים, יֹרְדֵי, יֹרְדוֹת, יוֹרְדוֹת, יָרֹד, יָרְדִי, מִיָּרְדִי, רְדָה (מקור), רֶדֶת, רִדְתִּי, רֵד, רְדָה, רֵדָה, רְדוֹ, רְדִי, אֵרֵד, אֵרְדָה, תֵּרֵד, יֵרֵד, וַיֵּרֶד, וַיֵּרַד, תֵּרֵד, תֵּרֶד, תֵּרַד, וַתֵּרֶד, וְתֵּרַד, נֵרֵד, וַנֵּרֶד, נֵרְדָה, יֵרְדוּ, תֵּרַדְנָה, — יָרַד ממקום למקום נמוך, נעתק מלמעלה למטה, herabsteigen; descendre; to go down: אשר יָרַד עליו (מהשמים על הר סיני) יי' שמות יט יח.  והוא יָרַד והכה את האריה בתוך הבאר ש"ב כג כ.  ועל הר סיני יָרַדְתָּ נחמ' ט יג.  וְיָרְדוּ מעל כסאותם כל נשיאי הים יחזק' כו יו.  הנה עם יוֹרֵד מראשי ההרים שופט' ט לו.  והנה מלאכי אלהים עלים וְיֹרְדִים בו בראש' כח יב.  היא רכבת על החמור וְיֹרֶדֶת בסתר ההר ש"א כה כ.  ויהי בְּרֶדֶת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה בְּרִדְתּוֹ מן ההר שמות לד כט.  לך רד כי שחת עמך שם לב ז.  אסר וָרֵד ולא יעצרכה הגשם מ"א יח מד.  וידבר אליו (אל אליהו אשר ישב על ההר) איש האלהים כה אמר המלך מהרה רֵדָה מ"ב א יא. רְדִי ושבי על עפר ישע' מז א.  ואפן וָאֵרֵד מן ההר דבר' ט יה.  אֵרְדָה נא (משמים ארץ) ואראה בראש' יח כא.  המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה מ"ב א ד.  יי' הט שמיך וְתֵרֵד תהל' קמד ה.  וַיֵּרֶד ברק מהר תבור שופט' ד יד.  ויט שמים וַיֵּרַד וערפל תחת רגליו ש"ב כב י.  וַתֵּרֵד העינה ותמלא כדה ותעל בראש' כד יו.  ותמהר וַתֵּרֶד מעל החמור ש"א כה כג.  הבה נֵרְדָה (ארצה) ונבלה שם שפתם בראש' יא ז.  וישבו שני האנשים וַיֵּרְדוּ מההר יהוש' ב כג. — והלך לארץ שהיא שפלה מהארץ שהיה בה: מצרים יָרַד עמי בראשונה לגור שם ישע' נב ד.  בשבעים נפש יָרְדוּ אבתיך מצרימה דבר' י כב.  הוי הַיֹּרְדִים מצרים לעזרה ישע' לא א.  אל תירא מֵרְדָה מצרימה בראש' מו ג.  יָרֹד יָרַדְנוּ (מצרימה) בתחלה לשבר אכל שם מג כ.  לא נוכל לָרֵֶדֶת (מצרימה) אם יש אחינו הקטן אתנו וְיָרַדְנוּ שם מד כו.  ההלכים לָרֶדֶת מצרים ופי לא שאלו ישע' ל ב.  כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רְדָה אלי אל תעמד בראש' מה ט.  הנה שמעת כי יש שבר במצרים רְדוּ שמה ושברו לנו משם שם מב ב.  ולכו משם חמת רבה וּרדוּ גת פלשתים עמו' ו ב.  אנכי אֵרֵד עמך מצרימה בראש' מו ד.  לא יֵרֵד בני עמכם שם מב לח.  אם ישך משלח את אחינו אתנו נֵרְדָה ונשברה לך אכל ואם אינך משלח לא נֵרֵד שם מג ד-ה.  וַיֵּרְדוּ אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים שם מב ג. — ולבית, לכרם, לגן, להמחנה, למלחמה, וכדומה: ולא יָרַד (אוריה) אל ביתו ש"ב יא י.  ומפיבשת בן שאול יָרַד לקראת המלך שם יט כה.  כי יָרַד היום (אדניהו אל עין רגל ויזבח שור ומריא מ"א א כה.  בכרם נבות אשר יָרַד שם לרשתו שם כא יח.  ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה יָרַד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל מ"ב ח כט.  דודי יָרַד לגנו לערוגות הבשם שה"ש ו ב.  ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה יָרַדְתָּ וכו' למען ראות המלחמה יָרָדְתָּ ש"א יז כח.  תחזקנה ידיך וְיָרַדְתָּ במחנה שופט' ז יא.  ושמת שמלתיך עליך וירדתי2 הגרן רות ג ג.  אל גנת אגוז יָרַדְתִּי לראות באבי הנחל שה"ש ו יא.  אז יָרְדוּ לשערים עם יי' שופט' ה יא.  מני מכיר יָרְדוּ מחקקים ומזבולון משכים בשבט ספר שם יד.  ואם ירא אתה לָרֶדֶת רד אתה ופרה נערך אל המחנה שם ז י.  ויאמר דוד לאוריה רֵד לביתך ורחץ רגליך ש"ב יא ח.  באו רְדוּ כי מלאה גת יוא' ד יג.  וָאֵרֵד בית היוצר ירמ' יח ג.  וישאל שאול באלהים הַאֵרֵד אחרי פלשתים ש"א יד לז.  השב את האיש וכו' ולא יֵרֵד עמנו במלחמה שם כט ד.  ויקם שאול וַיֵּרֶד אל מדבר זיף שם כו ב.  עתה יֵרְדוּ פלשתים אלי הגלגל שם יג יב. — יָרַד במצולות, יָרַד אל הקבר, הבור, השאול, וכדומה: יָרְדוּ במצולת כמו אבן שמות יה ה.  וְיָרְדוּ חיים שאלה במד' יו ל.  יֵרְדוּ שאול חיים תהל' נה יו.  יעלו שמים יֵרְדוּ תהומות שם קז כו.  מטעני חרב יוֹרְדֵי אל אבני בור כפגר מובס ישע' יד יט.  יי' העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי3 בור תהל' ל ה.  לא המתים יהללו יה ולא כל יֹרְדֵי דומה שם קטו יז.  בדי שאל תֵּרַדְנָה איוב יז יו.  פדעהו מֵרֶדֶת שחת שם לג כד.  מה בצע בדמי בְּרִדְתִּי אל שחת תהל' ל י.  ביום רִדְתּוֹ שאלה האבלתי יחזק' לא יה.  רְדָה והשכבה את ערלים שם לט יט. — ודברים לא בע"ח, ברד, גשם, שלג: וְיָרַד עליהם הברד ומתו שמות ט יט.  כאשר יֵרֵד הגשם והשלג מן השמים ישע' נה י.  יֵרֵד כמטר על גז תהל' עב ו.  ויעמדו המים הירדים מלמעלה וכו' וְהַיֹּרְדִים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו יהוש' ג יו.  וּבְרֶדֶת הטל על המחנה לילה במד' יא ט.  כטל חרמון שֶׁיֹּרֵד על הררי ציון תהל' קלג ג. — ואֵשׁ וכדומה: הנה יָרְדָה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים מ"ב א יד.  אם איש האלהים אני תֵּרֶד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך וַתֵּרֶד אש אלהים מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו שם י.  וכל בני ישראל ראים בְּרֶדֶת האש וכבוד יי' על הבית דהי"ב ז ג.  והיה כבא משה האהלה יֵרֵד עמוד הענן ועמד פתח האהל שמות לג ט. — והחֶרֶב: כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תֵּרֵד ועל עם חרמי ישע' לד ה. — ודברים מפשטים, הדר, גאון, רעה, חמס, וכדומה: וְיָרַד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה ישע' ה יד.  ונפלו סמכי מצרים וְיָרַד גאון עזה יחזק' ל ו.  כי יָרַד רע מאת יי' לשער ירושלם מיכ' א יב.  ועל קדקדו חמסו יֵרֵד תהל' ז יז. — והרוּח: מי יודע רוח בני האדם וכו' ורוח הבהמה היֹּרֶדֶת היא למטה לארץ קהל' ג כא. — יָרְדָה העין דמעה, נתכו הדמעות מהעינים: פלגי מים תֵּרַד עיני על שבר בת עמי איכה ג מח.  פלגי מים יָרְדוּ עיני תהל' קיט קלו.  תֵּרַדְנָה עיני דמעה לילה ויומם ירמ' יד יז. — והיום יָרַד, וגם רד, קרב הערב: הם עם יבוס והיום רד4  מאד  שופט' יט יא. — וכבר השתמשו הפיטנים והמשוררים בעבר חסר זה גם לא לענין אור היום: אתה אהבת עמך, בעבורם רדת ממרומך, גזרת להם ימך, דבקתם באהב לשמך שבת שקל', אתה אהבת.  אשכון והודי רד מאד דומם בלב זועף וסר ר"י הלוי, לש"ת, ישן בכנפי. — והגבול, יָרַד הַגְּבוּל, נמתח קו הגבול מההר אל העמק: וְיָרַד הגבול הירדנה במד' לד יב.  וְיָרַד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה וְיָרַד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וְיָרַד עין רגל יהוש' יח יו. — ובהשאלה, יָרַד פלוני, נהיה דל, שפל, נבזה: הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תֵרֵד מטה מטה הוא ילוך ואתה לא תלונו דבר' כח מג-מד. — ובענין מלחמה, במשמ' נלחם גם בלי המושג של ירידה ממשית או אפילו דמיונית: אז יְרַד5 שריד לאדירים עם יי' יְרַד5 לי בגבורים שופט' ה יג. —  ובתו"מ: פשט וקדש ידיו ורגליו ירד וטבל עלה ונסתפג יומ' ג ו.  בכל יום כהנים עולין במזרחו של   כבש ויורדים במערבו והיום כה"ג עולה באמצע ויורד באמצע שם ד ה.  כשהלכו להם ירד לחרוש בתוך חצי שדהו ירוש' הור' ג מח..  ורבותינו היורדין מארץ ישראל ברכ' לח:.  כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה יבמ' קטו.. — ומקו' לֵירֵד: עשה עובד כוכבים כבש לירד בו יורד אחריו ישראל שבת יו ח.  משהתחילו הגשמים לירד סעו"ר ד.  עלה אדם על מיטתו אין מטריחין אותו לירד ירוש' ברכ' ד ז ג.  כך היה יעקב אבינו ראוי לירד למצרים בשלשלאות מד"ר בראש' פו.  המתין לירד ולא ירד שם קהל', לשחוק. —  ויָרַד אצל פלוני, בא אליו להתארח אצלו: והיה לו (לר' יהונתן) קרוב בעיר ירד אצלו ילק' תהל' יב. — ודברים ולא בע"ח: אמר קונם היורד לקדירה שאיני טועם נדר' ו ב.  נטף (הם) הענבים המחוברות בשדרה ויורדות תוספתא פאה ג יא.  כיון שיורדה טפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון מד"ר בראש' צז.  חכה יורדת לגרונו של דג וחונקתו שם קהל', כי גם. — ופשט השמוש בפעל יָרַד בפעולות רבות בין אם יש בהן ירידה ממשית מלמעלה למטה או רק ירידה דמיונית וכדומה: ירדו להספד תוספתא ברכ' ב יא.  מעשה בר"א שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה ירד ר"ע אחריו ואמר אבינו מלכנו וכו' תענ' כה..  שלשה שירדו לשום ב"ב קז.. — וירד לנכסי פלוני לקחם   ברשותו: היורד לנכסי שבויין ושמע עליהן שהן ממשמשין ובאין ירוש' יבמ' יה טו.  מי שנשתטה ב"ד יורדין לנכסיו וזנים ומפרנסים את אשתו כתוב' מח..  מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות ב"ד יורדים לנכסיו וזנין ומפרנסין לאשתו שם קז..  יֵָרַד האריס למחצה לשליש וכדומה, קבל עליו לעבד את השדה בכך וכך, אריס אומר למחצה ירדתי ובעל הבית אומר לשליש הורדתיו ב"מ קי.. — יָרַד מנכסיו, נדלדל, נעשה עני: אמר ר"ע אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב ב"ק ח ו.  כשהיה (ר' יונה) רואה בן טובים שירד מנכסיו היה אומר לו בני בשביל ששמעתי שנפלה לך ירושה ממקום אחר טול ואת פורע ירוש' שקל' ה מט:.  פעם אחת ירד (אבא יהודה) מנכסיו וראה רבותינו ונתייאש מהן שם הור' ג מח..  כי מתו כל האנשים וכו' אמר ר"ל  שירדו מנכסיהן נדר' סד:.  ארבעה חשובים כמתים מצורע וסומא ומי שאין לו בנים ומי שירד מנכסיו מד"ר בראש' עא.  אלו בעלי בתים שירדו מכבודם ומנכסיהם שם ויקר' לד. —  ויָרַד מגדולתו: אמר ר"י בן פרחיה בתחילה כל האומר עלה לה (להנשיאות) אני כופתו ונותנו לפני הארי עתה כל האומר לי לירד ממנה אני מטיל עליו קומקום של חמין מנח' קט:. — יָרַד לחייו של פלוני, התחיל להזיק לו בחייו, בפרנסתו: בנוהג שבעולם אדם שאומר לו חבירו פלוני הכה לבנך יורד עמו עד לחייו מד"ר שמות א. — יָרַד לו בדבר, הכהו בו: אמר ר"י בן קבסיו כל ימיי הייתי בורח מן השררה עכשיו שנכנסתי כל מי שהוא בא ומוציאני כקומקום הזה אני יורד לו מה הקומקום הזה כווה ומפציעו מפחם בו כך אני יורד לו ירוש' פסח' ו לג.. — °וָיַרד דבר, הוזל, נתמעט מחירו: ואח"כ באו סוחרים אחרים ואמרו לו שגם באותו מקום ירדו האידרות ירידה גדולה באופן שאם יתעסק בעשייתם יתמסכן שו"ת תורת חסד רנו. —  *יָרוּד, עי' ערך *יָרוּד. — ואמר הפיטן: טמאים טבועי טמון תטליל טניפתם, יבשים ירודי יקש תיישר יציאתם מחז' רומ', סליח' ר"ה, אסופים.  

— הִפע', הוֹרִיד, הוֹרִד, הוֹרַדְתִּי, הוֹרִידוּ, הוֹרִדוּ, הוֹרַדְנוּ, הוֹרַדְתֵּם, מוֹרִיד, לְהוֹרִיד, הוֹרֵד, הוֹרִידִי, אוֹרִיד, תּוֹרֵד, וַיּוֹרֶד, וַתּוֹרֶד, וַתֹּרֶד, יוֹרִידוּ, יֹרִדוּ, הוֹרָדְתִּיךָ, הוֹרַדְתָּנוּ, הוֹרִדְתִּים, הוֹרִדֻהוּ, הוֹרִידִי, הוֹרִידֵהוּ, אוֹרִידְךָ, אוֹרִידֵם, תּוֹרִידֵנִי, תּוֹרִידֵם, תּוֹרִדֵם, יוֹרִדֵהוֹ, יֹרִדֵם, יוֹרִידוּךָ, יֹרִדֻהוּ, יֹרִידוּם, — הוֹרִיד את פלוני, עשה שיֵרֵד: את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הוֹרַדְתֵּנוּ6 בו יהוש' ב יח.  וקבצתי את כל הגוים והוֹרַדְתִּים אל עמק יהושפט יוא' ד ב.  הישמעאלים אשר הוֹרִדֻהוּ (את יוסף) שמה בראש' לט א.  ומהרתם והוֹרַדְתֶּם את אבי הנה שם מה יג.  עוד העם רב הוֹרֵד אותם אל המים ואצרפנו לך שם שופט' ז ד.  הוֹרִדֻהוּ (את בנימין) אלי ואשימה עיני עליו בראש' מד כא.  כעוף השמים אורִידֵם הוש' ז יב.  כי תגביה כנשר קנך משם אוֹרִידְךָ נאם יי' ירמ' מט יו.  ויאמר אליו דוד הֲתוֹרִדֵנִי אל הגדוד הזה ש"א ל טו.  וַיוֹרֶד את העם אל המים שופט' ז ה.  אמר בלבו מי יוֹרִידֵנִי ארץ עובד' א ג.  ויקח אליהו את הילד וַיֹרִדֵהוּ מן העליה הביתה מ"א יז כג.  ויתפשום (את נביאי הבעל) וַיּוֹרִדֵם אליהו אל נחל קישון שם יח מ.  וַתֹּרֶד מיכל את דוד בעד החלון ש"א יט יב.  וַתּוֹרִדֵם בחבל בעד החלון יהוש' ב יה.  וינקרו את עיניו וַיּוֹרִידוּ אותו עזתה שופט' יו כא.  וַיֹּרִידוּ את המלך מבית יי' מ"ב יא יט.  וישלח המלך שלמה וַיֹּרִדֻהוּ (את אדניהו) מעל המזבח מ"א א נג. — והוֹרִיד אל הקבר, לשאול, לשחת, וכדומה: יי' ממית ומחיה מוֹרִיד שאול ויעל ש"א ב ו.  מקול מפלתו הרעשתי גוים בְּהוֹרִדִי אתו שאלה יחזק' לא יו.  וְהוֹרַדְתִּיךְ את יורדי בור אל עם עולם שם כו כ.  לשחת יוֹרִדוּךָ ומתה שם כח ח.  ואתה אלהים תּוֹרִדֵם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם תהל' נה כד. — הוֹרִיד דמעה, בכה: בת ציון הוֹרִידִי כנחל דמעה יומם ולילה איכ' ב יח. — ודברים לא בע"ח: ואת הים הוֹרִד מעל הבקר מ"ב יו יז.  והלוים הוֹרִידוּ את ארון יי' ואת הארגז אשר אתו ש"א ו יה.  וְהוֹרִדוּ את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת במד' ד ה.  וכסף אחר הוֹרַדְנוּ בידנו לשבר אכל בראש' מג כב, ר"ל הבאנו אתנו מביתנו למצרים.  והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים לְהוֹרִיד מצרימה שם לז כה.  ועתה הוֹרֵד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך שמות לג ה, פשוט אותו.  קחו מזמרת הארץ בכליכם וְהוֹרִידוּ לאיש מנחה בראש' מג יא, הביאו אתכם מכאן להאיש במצרים.  ותמהר וַתֹּרֶד כדה (מראשה) על ידה שם כד יח.  ובנסע המשכן יוֹרִידוּ אתו הלוים במד' א נא.  עבדי יֹרִדוּ (עצי ארזים וברושים) מן הלבנון הימה מ"א ה כג.  ויקחו בידם מפרי הארץ וַיּוֹרִדוּ אלינו דבר' א כה.  צוה יהושע וַיּוֹרִידוּ את נבלתו מן העץ יהוש' ח כט.  ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וַיֹּרִידוּם (את חמשת המלכים) מעל העצים שם י כז. — וגשם וכדומה: וַיּוֹרֶד לכם גשם מורה ומלקוש יוא' ב כג.  ויוצא נוזלים מסלע וַיּוֹרֶד כנהרות מים תהל' עח יו.  וְהוֹרַדְתִּי הגשם בעתו יחזק' לד כו. — ודם, ריר, וכדומה: ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי וְאוֹרִיד לארץ נצחם ישע' סג ו.  וַיּוֹרֶד רירו אל זקנו ש"א כא יד. — ודברים מפשטים: כה אמר יי' צר וסביב הארץ וְהוֹרִד ממך עזך עמו' ג יא, יקחנו ממך.  וַיֹּרֶד עז מבטחה משלי כא כב. — הוריד את שיבת פלוני וכו' שאולה, גרם לאיש זקן שימות: כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה וְהוֹרַדְתֶּם את שיבתי ביגון שאולה בראש' מב לח. — והוֹרִיד את שיבתו בדָם שאול, הרג אותו בזקנתו: ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו וְהוֹרַדְתָּ את שיבתו בדם שאול מ"א ב ט.— הוֹרִיד את פלוני, ברוחנ', השפיל אותו, הכניע אותו: האל הנתן נקמת לי וּמֹרִיד עמים תחתני ש"ב כב מח.  ואסיר גבלות עמים ועתידתיהם שושתי וְאוֹרִיד כאביר יושבים ישע' י יג.  באף עמים הוֹרֵד אלהים תהל' נו ה.  הניעמו בחילך וְהוֹרִידֵמוֹ שם נט יב. — ובתו"מ: נטל (אברהם את) יצחק והעלהו הרים והורידו גבעות והעלהו לראש הר אחד גבוה ותלול מד"ר קהל', לך אכול. — הוֹרִיד מטר: בשעה שהשמים נעצרין מלהוריד טל ומטר דומה לאשה שמחבלת ואינה יולדת תענ' ח.. — הוֹרִידוֹ לנכסי פלוני, נתן לו רשות לשלט בהם: מורידין קרוב לנכסי שבוי ב"מ לח:. — הורידו מגדולתו: אעפי"כ לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב בית דין ירוש' ברכ' ד ז ד.  ושלח רבן גמליאל והורידוהו מגדולתו ר"ה כב..  ר"א אומר אף מורידין אותו מגדולתו סוט' יג:.  שהוריד (יוסף) איצטגניני פרעה מגדולתן שם.  משפיל (הקב"ה) לזה ומרים לזה ומוריד לזה ומעלה לזה מד"ר בראש' סח. — ודברים ולא בע"ח: מעלין בקודש ואין מורידין ברכ' כח.. — הוֹרִידוֹ מנכסיו, עשהו עני ודל: ר"י בן חנינא אמר הורידן (את אוה"ע) מנכסיהן ירוש' ב"ק ד ד:. — *לא מעלה ולא מוריד, אין הדבר פועל שום פעולה חשובה: מוח זה אינו מעלה ואינו מוריד חול' מה:. שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין תוספתא מע"ש ה ט. — °הוֹרִיד כחות הכוכבים, עשה שכחות הכוכבים יפעלו פעולתם פה מתחת: ואחר כך נתבודד הוא בביתו להשקיף בחכמתו במוריד כחות הכוכבים לדעת האמת כמשפטו יוסיפון, פרק ו.

— הָפע' הוּרַד, הוּרַדְתָּ, תּוּרַד, — שהורידו אותו: ויוסף הוּרַד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה בראש' לט א.  וְהוּרַד המשכן ונסעו בני גרשון במד' י יז.  אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן וְהוּרַדְתָּ את עצי עדן אל ארץ תחתית יחזק' לא יח. — והוּרַד שאול: אך אל שאול תּוּרַָד אל ירכתי בור ישע' יד יה. — והגאון: הוּרַד שאול גאונך המית נבליך ישע' יד יא.  והבישו כל  מצולות יאור וְהוּרַד גאון אשור ושבט מצרים יסור זכר' י יא. — וכמו שלמים °יְהוֹרַד: וששה בצפון מול אחיהם בנגב זה למטה יהורד7 כעלות זה במעלותיו ר"ש הנגיד, בשם אל.