יַרְבּוּז

* 1, ש"ז, מ"ר יַרְבּוּזִים, — מין ירק גני, נאכל, Erdbeerspinat; blette; blite:  ואין מרכיבין כשות על גבי האיזמא ולא תרד על גבי ירבוז מפני שירק בירק תוספתא כלא' א יא. — ומ"ר:  הפיגם והירבוזין השוטים והחלגלוגות שבי' ט א.



1 בסור' זרבוזא, ובערב' נקרא בקלה ימאניה, ירק תימני, אבל גם ארבוז, ג'רבוז, וגם ירבוז يربوز.  ומקור השם בלשון פרסית.

חיפוש במילון: