ב. יָרַד
1, פ"ע, — כמו רוד, התהלך הנה והנה, herumgehen; rôder; to walk: הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וְיָרַדְתִּי 2 על ההרים ואבכה על בתולי (שופט' יא לז). כבהמה בבקעה תֵרֵד (ישע' סג יד).
1 עי' הערה לקמן.
2 כבר העיר ריב"ג כי ירד זה אינו מלשון ירידה, כי אין יורדים על הר. אמר וז"ל: ומנ אשתעמאל אלעבראניינ אנ יצרפוא הד'ה אללע'ה פי עי'ר אלהבוט איצ'א בקולהמ ואלכה וירדתי על ההרים במעני ועליתי וכו' וימכנ אנ יכונ וירדתי על ההרים פי מעני והלכתי אי אתג'ול עלי אלג'באל מג'אנשא לקולהמ כבהמה בבקעה תרד אלד'י הו במעני תהלך, ע"כ, ובעבר': וממנהג העברים שישתמשו בלשון הזה גם כן בזולת הירידה הידועה כאמרו ואלכה וירדתי על ההרים במשמ' ועליתי וכו' ויתכן להיות וירדתי על ההרים במשמ' והלכתי כלומר אשוט על ההרים דומה לאמרם כבהמה בבקעה תרד אשר הוא הענין תהלך.