* 1, ירואֵר, ש"ז, — שם צמח, שמשתמשים במיץ החלבי שלו לרפואה, Ferula spec : ר' מאיר אומר אף עסווס וטורא ומר ירואר2 א"ל ר' יוסי עסווס וטורא אחד הוא ומר זה הוא ירואר2 (פסח' לט.).
1 כך נקוד בוקשד', וכך הקריאה הרגילה של הספרדים והאשכנזים, ועמנ' לו נקד ירוֹאֵר. בסור' ירורא, ואמר בר עלי: ירורא אילנא הו דאית להו חלבא דמתחשח באסותא ואית לה עקרא ומתקרא עקרא דירורא והו (בערבית) אלגאקשיר جاقسير, ע"כ, והנה מלה ערבית זו שאולה מפרסית ומבארים המלונים הערבים כי משמעתו בפרסית היא חלֵב הבקר, וקראו הצמח הזה כך ע"ש לבנת מיצו. ולא נתברר הדבר, אם גם השם הסורי והתלמודי מקורו בפרסית, או ממקור אחר יצא. ולכן אין לברר גם משקלו, ואין במה"ש דמיונו אלא בהשמות המורכבים כמו ירואל וכדומה.
2 כך בנוסח' הדפוס שלפנינו, ובכ"י ובדפוסים ישנים נוסח' מתחלפות, ובקצתם מר וירואר, ובקצתם במקום ירואר ירוואר, ובקצתם ורור, ובקצתם אלאי (ד"ס).