1 ש"ז, מ"ר יְרָחִים, סמי' יַרְחֵי, — חֹדֶשׁ, מדת זמן שבו הַיָּרֵחַ משלים תקופתו, Monat; mois; month: בשנה הרבעית יסד בית יי' בְּיֶרַח זו ובשנה האחת עשרה בְּיֶרַח בול הוא החדש השמיני כלה הבית מ"א ו לז-לח. ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בְּיֶרַח האתנים בחג הוא החדש השביעי שם ח ב. ואכחד את שלשת הרעים בְּיֶרַח אחד זכר' יא ח. — ויֶרַח יָמִים: ובכתה את אביה ואת אמה יֶרַח ימים דבר' כא יג. וימלך יֶרַח ימים בשמרון מ"ב יה יג. — ומ"ר: ותצפנהו שלשה יְרָחִים ולא יכלה עוד הצפינו שמות ב ב-ג. הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר יְרָחִים אל יבא איוב ג ו. תספור יְרָחִים תמלאנה שם לט ב. כן הנחלתי לי יַרְחֵי שוא ולילות עמל מנו לי שם ז ג. מי יתנני כְיַרְחֵי קדם כימי אלוה ישמרני שם כט ב. ועי' חֹדֶשׁ. — ובמשמ' זמן השנה: וממגד תבואת שמש וממגד גרש יְרָחִים1 דבר' לג יד.
1 מן יָרֵחַ. גם בכנענ' ירח: בירח בל בשנת עשר וארבע למלכו מלך אשמנעזר מלך צדנים כתב' אשמנעזר. ובארמ' ירחא. וגם במושג זה נבדלה הלשון הערבית מהן, והשתמשה בשם אחר שׁהר شھر, ונראה כי גם למושג זה השתמשו הלשונות השמיות בשני שמות, האחד העקרי ע"ש היָּּרֵחַ והשני ע"ש מושג אחר, בעבר' חֹדֶשׁ, ע"ש התחדשות היָּרֵחַ, או התחדשות הזמן, ובערב' ע"ש מושג שלא נתברר לנכון.
1 ת"א ורוב הקדמונ' פרשו ירחים זה במשמ' חדש, וכן גם החדשים. וקצת הקדמונ' פרשו ירחים רבוי מהשם יָרֵחַ, בהקבלה לשמש שבחציו הראשון של הכתוב. ואמר רד"ק: ולפי שהירח מתחדש פעמים רבות קראו בלשון רבים ואעפ"י שאינו אלא אחד ואמר גרש ירחים פירוש כי הירח יבשל הפירות. ע"כ. ולפי"ז היה צריך להיות ירֵחים, ריש צרויה. אך י"א כי משקל יֶרַח היה נרדף עם יָרֵחַ.