יְרֵחִי

°, יַרְחִי, ת"ז, לנק' יַרְחִית, מ"ר יַרְחִיִּים, יַרְחִיּוֹת, — א) של הירח, mond-;lunaire; lunar: מה שתחת הגלגל הירחי (העקרים ב יב).  אם יוחש (הנפח) ירחיי התבנית מורה שהוא בכבד עצמו (קאנון ג יד א א). שהירח כדורי התמונה בעבור שאורו יצמח בתמונה הירחית (כל מלאכי ההגיון, מופת).  החדש הירחי (מקור חיים, תרגום לרשב"ג ה ט).  ובסבובים הירחיים (שם א).  הלקויות הירחיים שם י יג. הירח יגדל אורו בתמונה ירחית ומי שיגדל אורו בתמונה ירחית הנה הוא כדורי התמונה (ר"א ביבאגו, דרך אמונה ד).  ואין להם (להנוצרים המחשבים לחמה) חדש ירחי וכו' והישמעאלים חדשיהם הם ירחיים ואין להם שנה שמשיית (רשב"צ דורן, מגן אבות, חלק שוסינו ג).  — ב) נפעל מהירח, mondsüchtig; lunatique; -tic: למה קוראים לאיזה מזג ירחיי רצונם לומר שטבע הירח הוא קר ולח וכל אדם או בע"ח שנמצא בהם הרבה רטיבות וקרירות מתיחסים אל הירח (מעשה טוביה, העולם ח).  החולאים הירחיים כמו חולי השקוי והשתוק והדומה להם כלם יכבד חליים בסוף החדש וכו' מפני מה חולאים הירחיים עיקר סבת תחלואיהם מרגישים בירח לפי שכבר הם חלושי המוח (שם).  ואני אומר שהדמיונות הירחיים בעת שנתם נמשלו לבהמות וכו' (שם). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים