ב. יָרַט
°1, פ"י, — יָרַט דבר, רצה ורדף אחרי הדבר: גביר בן לברט, אשר חכמות ירט2, ודרכו לא ירט, כדרך הסרים תשו' תלמידי דונש 4.
1 עי' הערה לקמן.
2 אין ספק כי הכונה בירט חכמות היא רצה והשיג החכמות, ונראה כי הוא עפ"י קצת התרגו' הקדמונ' שתרגמו ירט הדרך במשמ' של רצון.