יָרֵחַ

1, ש"ז, בכנ' יְרֵחוֹ, יְרֵחֵךְ, — המאור הסובב סביב הארץ ברקיע בלילה ושצורתו מתחלפת ומאורו הולך ופוחת והולך ומרבה בכל ארבעה שבֻעות, Mond; lune; moon: השמש וְהַיָּרֵחַ ואחד עשר כוכבים (בראש' לז ט). שמש בגבעון דום וְיָרֵחַ בעמק אילון (יהוש' י יב). חשך השמש בצאתו וְיָרֵחַ לא יגיה אורו (ישע' יג י). יי' נתן שמש לאור יומם חקת יָרֵחַ וכוכבים לאור לילה (ירמ' לא לד).  לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וְיָרֵחַ קדרו וכוכבים אספו נגהם (יוא' ב י). שמש בענן אכסנו וְיָרֵחַ לא יאיר אורו (יחזק' לב ז). לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הַיָּרֵחַ לא יאיר לך (ישע' ס יט).  כי אראה שמיך מעשה אצבעתיך יָרֵחַ וכוכבים אשר כוננת תהל' ח ד. את השמש (עשה) לממשלת ביום וכו' את הַיָּרֵחַ וכוכבים לממשלות בלילה שם קלו ח-ט. יום השמש לא יככה וְיָרֵחַ בלילה שם קכא ו. זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי כְּיָרֵחַ יכון עולם שם פט לז-לח. הן עד יָרֵחַ ולא יאהיל וכוכבים לא זכו בעיניו איוב כה ה. אם אראה אור וְיָרֵחַ יקר הלך שם לא כו, עי' יָקָר.  לא יבוא עוד שמשך וִירֵחֵךְ לא יאסף ישע' ס כ. — ובתו"מ: אמר הקב"ה שעיר זה יהיה כפרה על שמיעטתי את הירח שבוע' ט.. אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי עצמך וכו' חול' ס: —ובכנ' °יְרֵחִי, ואמר המליץ: מה ארכו רגעי לילי אשר לא נקבע בם שחר גם ירחי הועם בעבי מאפל וכוכבי נשפי אספו נגהם אגר' מנח' ב"ס להסגן חסדאי. — ומ"ר °יְרָחִים: ובאצבע אלהים תפרטי בנבל, תוציאי קול בהדד קול בחיל, וירחים ושמשות במבוסת תבל, אל עיני יעברון כרסיסי ליל יל"ג, חנה. — וְהַיָּרֵחַ המתחלף שלפיהו מונים זמנים ומועדים: עשה יָרֵחַ למועדים שמש ידע מבואו תהל' כד יט. — ואמר בן סירא: מה נהדר בהשגיחו מאהל בצאתו מבית הפרכת ככוכב אור מבין עבים וכירח מלא בימי מועד ב"ס גני' נ ה-ו, ועי' לְבָנָה. — ובמליצה, ביחס לגוף האדם: וזכר את בוראך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ עד אשר לא תחשך השמש והאור וְהַיָּרֵחַ והכוכבים קהל' יב א-ב.  — °יָרֵחַ בן יומו צורת אחת הנגינות המשרתות: יָרֵחַ בן יומו נקרא כן כי הוא חצי עגול כדמות ירח בלתי שלמה ונגינתו כנגינת השופר ישר לשרת קרני פרה מקנ"א, שער בטעמי המקר'



1 בערב' קמר  قمر, וזה אחד מהמושגים הקדומים הטבעיים שהלשונות השמיות לא הסכימו בהם כלן בקריאת שמם, בעוד למאור היום כל הלשונות השמיות השתמשו בשם האחד שמש.  אבל הפעל ארח' ורח', שמשתמשת בו הלשון הערב' לצין הזמן של דבר, שהכל מסכימים כי הוא נגזר מהשם יַרֵח, יֶרַח , מעיד כי היו נהוגים השמות האלה גם בערב'. וכבר נתקשו חכמי הערבים בעצמם בשאלה זו מאין בא ללשונה הפעל הזה ארח', ורח', והשם תאריח' تاريخ,  תוריח' توريخ, שאין להם מקור באוצר המלים של הלשון הערבית כעת, ומפני הדחק אמרו קצתם, כי השם תאריח' נגזר מן השם ארח' לוְלַד בָקר היערי, ממושג החדוש כאלו נולד הדבר בזמן הקבוע.  אבל גזרה זו דחוקה מאד, ואין ספק, כי עקר מקורו הוא מן השם ירח העברי והארמי.  ואמרו חכמי הערבים כי הירח נקרא בערב' קמר ע"ש גון הלבן של אור הירח, והוא איפוא כמו השם לְבָנָה בעבר', ולכן רגלים לדבר כי גם בלשון השמית הקדומה היו שני שמות למאור הלילה הזה, שם קדום ירח, ע"ש דבר שלא נתברר לנו, ושם משנה, ע"ש גון הלבן של אורו, ונשמר בעבר' גם השם הקדום וגם השם המשנה, ובערב' נאבד השם הקדום ולא נשאר אלא השם המשנה לפי הגַון.

חיפוש במילון: