יְרִיעָה

 1, ש"נ, מ"ר יְרִיעוֹת, יְרִיעֹת, בכנ' יְרִיעוֹתָי, יְרִיעֹתָי, יְרִיעוֹתֵיהֶם, — א) חתיכה ארוכה וצרה של עור, של בגד, וכדומה, לעשות בזה אהל, בגד, וכדומה, Blatt eines Zeuges; lé, pan; width: ואת המשכן תעשה עשר יְרִיעֹת שש משזר ותכלת וארגמן וכו' מעשה חשב תעשה אתם ארך הַיְרִיעָה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה הַיְרִיעָה האחת מדה אחת לכל הַיְרִיעֹת חמש הַיְרִיעֹת תהיין חברת אשה אל אחתה וכו' ועשית ללאת תכלת על שפת הַיְרִיעָה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת הַיְרִיעָה הקיצונה (שמות כו א-ד).  ועשית יְרִיעֹת עזים לאהל על המשכן (שמות כו ז).  וסרח העדף בִּירִיעֹת האהל חצי הַיְרִיעָה העדפת תסרח על אחרי המשכן (שם יב).  הרחיבי מקום אהלך וִירִיעוֹת משכנותיך יטו אל תחשכי (ישע' נד ב).  כאהלי קדר כִּירִיעוֹת שלמה (שה"ש א ה).  פתאום שדדו אהלי רגע יְרִיעֹתָי (ירמ' ד כ).  אין נטה עוד אהלי ומקים יְרִיעוֹתָי (שם י כ).  אהליהם וצאנם יקחו יְרִיעוֹתֵיהֶם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם (שם מט כט).  — ובתו"מ, בכלל אריג שלם של צמר: הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה (נדר' ז ג).  תנור שחצצו בנסרים או ביריעות (כלים ח א).  א"ר פינחס מתופרי יריעות למדו נפסק היה קושרו (ירוש' שבת ז י ג).  יריעה שנפל בה דרנא קורעין בה ותופרין אותה (בבלי שם עה.).  שכן אורגי יריעות שנפסקה להן נימא קושרין אותה (שם עד:).  שכן אורגי יריעות זורקין מחטיהן זה לזה (שם צו:).  לא היתה שם תקרה אלא אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן (זבח' קיח.).  —  ובכלל °ארג: נתן לו מאה יריעות במאה דינרים (רמב"ם שלוח' ז ג).  בטליתות שלהם שלא היו אלא יריעה אחת מרובעת (הלבוש או"ח שא לא).  — ויריעות של נוי, כמו שטיח: ראובן שאמר לשמעון קנה לי יריעה אחת של צמר מהנוצרי שאני חייב אותה לישמעאלי אחד (תשב"ץ ח"ד ג ה).  וחייב לנאותה (את הסוכה) ויפה מנהג אשכנז שפורסין יריעות לנוי (מהרי"ל, הלכ' סוכה).  הרבה בתי מלאכות שמה יעשו היריעות היותר יפות (שבי"ע ג, תורקיה באזיא).  יריעה ירוקה היתה פרושה על רצפת בהט ושש (גוטלבר ממצרים 37).  — ובהרחבה, יְרִיעָה במקום כל האהל: ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך הַיְרִיעָה (ש"ב ז ב).  עטה אור כשלמה נוטה שמים כַּיְרִיעָה (תהל' קד ב).  תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יְרִיעוֹת ארץ מדין (חבק' ג ז).  — ב) *יְרִיעָה של מגלה, של ספר, קְלָף או ניר ארוך וצר, יכתבו עליו עמודים אחדים: יריעה של ששה חולקין אותה לשנים (מס' סופר' א יב).  אין פוחתין ביריעה פחות משלשה דפין ולא מוסיפין על שמנה (שם ב ו).  אם סיים כל הספר ושייר בה דף אחד עושה יריעה קטנה (שם ג טו).  אבל אם יש לכם יכולת להחזיר את יריעות לבתי מיתוח ולהעביר עליהם מעט סיד לשמה הרי יצאתם לידי עיבוד לשמה (תשו' הגא', הרכבי תלב).  — ובמליצה: אמר רב אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים ושמים יריעות וכל בני אדם לבלרין אין מספיקין לכתוב חללה של רשות (שבת יא.).  אמרו עליו (על ריב"ז) שאמר אם יהיו כל השמים יריעות וכל האילנות קולמוסין וכל הימים דיו אין כדי לכתוב את חכמתי שלמדתי מרבי (מס' סופרים יו ח).  — °ודף אחד גדול של נייר, Bogen; feuille; sheet : שהרי"א ז"ל מלא יריעות  רבות וחקר על הידיעה ועל הבחירה והביא דעות שונות שנמצאו למחברים ז"ל בענין זה (הקד' יין לבנון על אבות).



1 מן א. ירע.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים