* 1, ש"ז, מ"ר יְרִידִים, — שוק גדול שמתקבצים שמה מוכרים וקונים מסביב, Jahrmarkt ;foire; fair : הולכין ליריד של גוים ומתרפאים מהן תוספתא ע"ז א ח. תגרין שהקדימו זמנו של יריד או שאיחרו זמנו של יריד שם ט. בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד ירוש' שם א לט ד. הולכין ליריד  של נכרים ולוקחים בהמה עבדים ושפחות מו"ק יא.. עכו"ם ההולך ליריד  בין בהליכה ובין בחזרה ע"ז נג.. — ומ"ר : ג'  ירידין הן יריד עזה יריד עכו ירידה של בוטנה והמחוור שבכולן יריד בוטנה ירוש' ע"ז א לט ד. את יש לך ירידים [שווקים] והוא יש לו שווקים מד"ר בראש' סז.  — ובסהמ"א: שהיריד עשוי למכור ולקנות תשמישי ע"ז התרומה, ע"ז קלו. ראובן הלך ליריד  ואמר לשמעון הולך לי עמך אלו המנעלים טוחו"מ רצא ג, בשם הרא"ש. על מה שנוהגין בעיר לובלין שיש שם  יריד  גדול והעיר מוקפת חומה ומתקבצים שם הרבה ישראלים ג' פעמים בשנה שו"ת רמ"א קיט. שאתם רואים ושותקים ולא תגערו בבנות ישראל נשים יוצאניות שביניכם היוצאות יחידות לשווקים ולכל  יריד  ויריד  כרוכלי העיירות שו"ת הר"י מינץ כו. בירידים  בלובלין וביערסלאב ושאר  ירידים  אם יהיו שם שני רבנים מקהילתנו יהיה נעשה בפניהם כנ"ל פנק' קראקא, שנת שסד. וגם גוזרים אנחנו בחרם גם על פרנס  יריד  שמחויב להחזיק הפסק ההוא פנק' ליטא, האסיף תרנ"ד. —  ובכנ' °יְרִידוֹ: וההמון ללקחו שח כאגמון ואליו רץ כסוחר אל  ירידו ר"י ור"ע פרנסיס, צבי מודח 106.