*, ש"נ, מ"ר ירִיּוֹת, — שה"פ מן יָרָה חצים: והשמש חשך עליהם מפני קליעת אבנים ויריית חצים ובלסטריאות שהיו משליכים עליהם (ילקו' שמעוני, וישלח קלג).  הלכלבים תחשבונו כי נירא מיריית אבניכם וחציכם (יוסיפון, פרק פז).