יֶרֶק

 1, ש"ז, סמי' יֶרֶק, וגם יְרַק, מ"ר יְרָקִים, יְרָקוֹת, — א) עלה רך ירֹק של הצמחים, של העשבים, האילנות, grün. Blatt; feuille verte; green leave : ויאכל (הארבה) את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ וכו' ולא נותר כל יֶרֶק בעץ ובעשב השדה שמות י יה.  כי יבש חציר כלה דשא יֶרֶק לא היה ישע' יה ו.  עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את יֶרֶק השדה במד' כב ד.  כְּיֶרֶק עשב נתתי לכם את כל בראש' ט ג.  כי כחציר מהרה ימלו וּכְיֶרֶק דשא יבולון תהל' לז ב.  היו עשב שדה וִירַק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה ישע' לז כז. — ובתו"מ, כמו יָרָק: אין מביאין אילן באילן ירק2  בירק ולא אילן בירק ולא ירק באילן כלא' א ז.  חרדל ואפונים חשופים מן זרעים אפונים הגמלנים מין ירק שם ג ב.  וכן אגודה של ירק (שנטמאה) וכן ערימה תרו' ב א.  הנודר מן הירק מותר בדלועין ור"ע אוסר אמרו לר"ע והלא אומר אדם לשלוחו קח לי ירק והוא אומר לא מצאתי אלא דלועין וכו' שהדלועין בכלל ירק וקטנית אינו בכלל ירק נדר' ז א.  שתי גנות זו על גבי זו והירק בינתים וכו' אמר ר' מאיר אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק אמר ר"י אם ירצה התחתון למלאת את גינתו עפר אין כאן ירק אמר ר"מ מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואין מהיכן ירק זה חי ב"מ י ו.  אני ראיתי את ר' מאיר לוקח ירק מן הגינה בשביעית ירוש' דמאי ב כב ג.  כל הירק את יכול לעמוד עליו אם חדש הוא אם ישן הוא שם שבי' ט לח ד.  שאמר ליקח לו ירק מן השוק שם ב"מ ה יד.  כל ירק חי מוריק ברכ' מד:.  כל ירק מר יש לו שרף פסח' לט..  לאחד שהיתה לו ערוגת ירק מלאה השכים בבקר ומצאה שהוריקה מד"ר ויקר' יח. — ובכנ' מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו תוספתא שבי' ב ו.  מעשרין מזרען על ירקן ומירקן על זרען שם ז.  משל לגנת ירק שהמעין לתוכה כל זמן שהמעין לתוכה ירקה משחיר פסק המעין הלבין ירקה מד"ר ויקר' טו. — ומ"ר *יְרָקוֹת: שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה ברכ' ו א.  כל מין זרעים אין זורעין בערוגה וכל מין ירקות זורעין בערוגה כלא' ג ב.  ואלו ירקות שאדם יוצא בהן חובתו בפסח בחזרת בעולשין ובתמכא ובחרחבינה ובמרור פסח' ב ו.  וזורעין תחתיה (תחת האשרה) ירקות בימות הגשמים ע"ז ג ח.  לא יהא לוקט ירקות ומוכרן לשוק תוספתא שבי' ה י.  מרביצין שדה בערב שביעית כדי שתעלה ירקות בשביעית ולא עוד אלא אפילו בשביעית מרביצין אותן כדי שתעלה ירקות למוצאי שביעית שם ב א.  חמשה ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולם מותרין ליזרע בערוגה ירוש' כלא' א כז..  יצאו ירקות שגדילין על מי שנה הבאה ר"ה יד..  מנכשי זרעים ועודרי ירקות בזמן שבעה"ב מקפיד עליהן יש בהן משום גזל ב"ק קיט:.  — *יַרְקוֹת השדה: ולא יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק שבי' ז ג.  (הנודר) מן הירק מותר בירקות השדה מפני שהוא שם לווי נדר' ו ט.  החציר וירקות שדה שליקטן להטיל בהן רשאי להטיל בהן תוספתא שבי' ה יו.  ושאר ירקות וירקות הגינה מין במינו אינן כלאים זה בזה שם כלא' א א.  הנודר מן הירק בשאר שני שבוע אסור בירקות הגינה ומותר בירקות השדה נדר' נג..  באומר ירקי קדרה עלי שם נד..  — ומשל: לעיר3 של  ירק ירק הביאה מד"ר שמות ט.  — ואמר המליץ: אכול עם קנך ירק ואזור שק היה חוגר, ותעב פת נקיה עם חגור משי ואתה גר ר"ש הנגיד, בן משלי א לח.  אכול ירק במבטחים ולא בשר בסכנה, וקח אחת בחק מקח ולא אלף במתנה שם לט.



1 בערב' וַרַק وَرَق עלי האילן והצמח.

2 כך הקריאה המקובלת בשש נקודות.

3 גוף המשל בארמ': למתא ירקא ירקא שקול.

חיפוש במילון: