1, עֹלָם, כנ' עֹלָמוֹ, מ"ר עוֹלָמִים, עֹלָמִים, *עוֹלָמוֹת, סמ' עוֹלְמֵי, ש"ז, משך זמן ארֹך עד מאד, משך זמן בלי גבול בעבר או בעתיד, ימי קדם, תמיד, נצחיות, Fortdauer (in Vergangenheit oder Zukunft), Ewigkeit; longue durée (au passé ou au futur),  éternité; long duration (in past or future), eternity.

— א) מזמן שעבר כסומך לשם, אֹרח עוֹלָם: הארח עוֹלָם תשמור אשר דרכו מתי און (איוב כב יה). — במות עוֹלָם: כה אמר אדני יי' יען אמר האויב עליכם האח ובמות עוֹלָם למורשה היתה לנו לכן הנבא ואמרת וכו' (יחזק' לו ב-ג). — גבול עוֹלָם: אל תסג גבול עוֹלָם אשר עשו אבותיך (משלי כב כח; גם שם כג י). גבעות עוֹלָם: ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עוֹלָם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו (בראש' מט כו). ומראש הררי קדם וממגד גבעות עוֹלָם (דבר' לג יה). — זרועות עולם: מענה אלהי קדם ומתחת זרעות עוֹלָם (שם לג כו). — חרבות עוֹלָם: ובנו ממך חרבות עוֹלָם מוסדי דור ודור תקומם (ישע' נח יב; גם שם סא ד). — ימי עוֹלָם: בכל צרתם לא2 צר וכו' וינטלם וינשאם כל ימי עוֹלָם וכו' ויזכר ימי עוֹלָם משה עמו איה המעלם מים את רעה צאנו (שם סג ט-יא). ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עוֹלָם (עמו' ט יא). ממך (מבית לחם) לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עוֹלָם (מיכ' ה א; גם שם ז יד). — ימות עוֹלָם: זכר ימות עוֹלָם בינו שנות דר ודר (דבר' לב ז). — ואמר בן סירא: רב כבוד חלק להם עליון וגדלו מימות עוֹלָם (ב"ס גני' מד ב). — מתי עוֹלָם: כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עוֹלָם (תהל' קמג ג). — נתיבות עוֹלָם: כה אמר יי' עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עוֹלָם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם (ירמ' ו יו). — עם עוֹלָם: ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עוֹלָם ואתיות אשר תבאנה יגידו למו (ישע' מד ז). והורדתיך את יורדי בור אל עם עוֹלָם והושבתיך בארץ תחתיות (יחזק' כו כ). — פתחי עוֹלָם: שאו שערים ראשיכם והנשאו פִתחי עוֹלָם ויבוא מלך הכבוד וכו' שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עוֹלָם ויבא מלך הכבוד (תהל' כד ז-ט). — שבילי עוֹלָם: כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עוֹלָם ללכת נתיבות דרך לא סלולה (ירמ' יח יה). — מֵעוֹלָם: וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מֵעוֹלָם אנשי השם (בראש' ו ד). ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר יי' אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מֵעוֹלָם (יהוש' כד ב). ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מֵעוֹלָם3 (ש"א כז ח). החשיתי מֵעוֹלָם אחריש אתאפק (ישע' מב יד; גם שם מו ט; שם נז יא; שם סג יו; שם שם יט; שם סד ג). כי מֵעוֹלָם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך (ירמ' ב כ; גם שם ה טו). והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מֵעוֹלָם את יורדי בור (יחזק' כו כ). זכר רחמיך יי' וחסדיך כי מֵעוֹלָם המה (תהל' כה ו; גם שם צג ב; שם קיט נב). מֵעוֹלָם נסכתי מראש מקדמי ארץ (משלי ח כג). — ואמר בן סירא: ואזכרה את רחמי יי' וחסדיו אשר מעולם (ב"ס גני' נא ח). — ובסהמ"א: שמנונית שבין שוק לירך טהור או טמא כך נהוגים אנחנו מעולם וטבחים שלמדו מן החכמ' ליטול אותו (גנזי שכטר ב, גינצבורג 104). — ובתו"מ עם שלילה, במשמ' אף לא פעם אחת: מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלים והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באיסר ולא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם (מעשר' ב ה). כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה כיצד אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי והוא אמר לו שלא אמר לי אדם דבר מעולם אינה חזקה (ב"ב ג ג). רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אלו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם (מכו' א י). עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם (אבו' ה ה). (הפשפש) שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם (תמי' ג ז). אמרו עליו על יוסף הכהן שלא נמצא כתב ידו ביד גוי מעולם (תוספת' שבת יג יג). אמרו עליו על ר' יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק (ברכ' יז.). א"ל (רבי) בר קפרא איני מכירך מעולם (מו"ק טז.). — לא היו דברים מֵעוֹלָם, שקר הדבר: אדם שאמר לחבירו תן לי מנה שאתה חייב לי אמר לו לא היו דברים מעולם (ירוש' ב"מ א א). — ובראש המאמר: מעולם לא נתמעך אדם בעזרה חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל שנתמעך בו זקן אחד (פסח' סד:). מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון (רבי, שם צד:). מעולם לא שנה אדם בה (בקטורת) (יומ' כו.). מעולם לא קדם צד שמאל לצד ימין (רבי חנינא בן אחי ר"י, נדה מח:). מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת ואף היא ע"י עילה (רבי בר סימון ור' יוחנן בשם ר' אליעזר בר שמעון, מד"ר בראש' מה). מעולם לא אמ' הקב"ה דבר טוב וחוזר בו (שם איכ', ולא זכר). הלכו אצל בלהה ואמרו לה הכנסי אצל יוסף ואמרי לו אביך צוה לפני מותו לאמר ומעולם לא צוה יעקב מכל הדברים האלו כלום אלא מעצמן אמרו דבר זה (תנחומ' צו י). — מן הָעוֹלָם: הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן הָעוֹלָם וינבאו אל ארצות רבות (ירמ' כח ח). עם רב ועצום (הארבה) כמהו לא נהיה מן הָעוֹלָם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור (יוא' ב ב). — ומ"ר לְעוֹלָמִים: יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לְעֹלָמִים אשר היה מלפנינו (קהל' א י). — דורות עוֹלָמִים: עורי עורי לבשי עז זרוע יי' עורי כימי קדם דורות עוֹלָמִים (ישע' נא ט). — שנות עוֹלָמִים: השבתי ימים מקדם שנות עוֹלָמִים (תהל' עז ו). 

ב) מזמן העתיד, במשמ' זמן רב, כל הימים, כסומך לשם, גאלת עוֹלָם: וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עוֹלָם תהיה ללוים (ויקר' כה לב). — הרת עוֹלָם: ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עוֹלָם (ירמ' כ יז). — חרפת עוֹלָם: ונתתי עליכם חרפת עוֹלָם וכלמות עולם אשר לא תשכח (ירמ' כג מ). כלמת עוֹלָם: ויי' אותי כגבור עריץ על כן רודפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עוֹלָם לא תשכח (שם כ יא). — עבד עוֹלָם: ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עוֹלָם (דבר' יה יז). ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לו לעבד עוֹלָם (ש"א כז יב). היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עוֹלָם (איוב מ כח). — מום עוֹלָם, ואמר בן סירא: גור מרע כי רע יוליד למה מום עולם תשא (ב"ס גני' יא לג). — ובתלמו': אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו דברי ר' מאיר וח"א מוכרים אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברים למרחץ ולברסקי ולטבילה ולבית המים (מגיל' ג ב). עמוני ומואבי אסורין ואיסורן איסור עולם אבל נקבותיהם מותרות מיד וכו' קל וחומר הדברים ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד וכו' ממזרין ונתינין אסורין ואיסורן איסור עולם אחד זכרים ואחד נקבות (יבמ' ח ג; גם סוט' ו ג). מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער וכו' נזיר שמשון אינו מיקל וכו' (נזיר א ב). אמרו לו (החכמים לר' אליעזר) יטמא נזיר שאין קדושתו קדושת עולם ואל יטמא כהן שקדושתו קדושת עולם (שם ז א). כל חמתות צרורות טהורות חוץ משל ערביין ר' מאיר אומר צרור שעה טהורה צרור עולם טמאה (כלים כו ד). — ועם פֹּעַל: ישב עוֹלָם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו (תהל' סא ח). כי אמרתי עוֹלָם חסד יבנה (שם פט ג). — וביחוד לְעוֹלָם: והגישו אדוניו אל האלהים והגישו (את העבד) אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לְעֹלָם (שמות כא ו). והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לְעֹלָם בהם תעבדו (ויקר' כה מו). ותאמר (בת שבע) יחי אדני המלך דוד לְעֹלָם (מ"א א לא). ואמר למלך המלך לְעוֹלָם יחיה (נחמ' ב ג). נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לְעוֹלָם4 (מיכ' ב ט). וישמחו כל חוסי בך לְעוֹלָם ירננו ותסך עלימו (תהל' ה יב). כספו לא נתן בנשך ושחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לְעוֹלָם (שם טו ה; גם שם ל ז; שם שם יג; שם לא ב; שם לז כז; שם שם כח; שם מא יג; שם מד ט; שם נב יא; שם נה כג; שם עג כו; שם עה י; שם עט יג; שם פו יב; שם קיט צג; שם שם צח; שם שם קיא; שם שם קיב; שם קכא ח). צדיק לְעוֹלָם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ (משלי י ל). — ואמר בן סירא: בכל מעשיך זכור אחרית ולעולם לא תשחת (ב"ס גני' ז לו). — וכן עד עוֹלָם: וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והביאתיו ונראה את פני יי' וישב שם עד עוֹלָם (ש"א א כב). — ועוֹלָם ועד: חיים שאל ממך נתתה לו ארך ימים עוֹלָם ועד (תהל' כא ה; גם שם קיט מד). — עי' ב. עַד. — ובמשמ' זמן בלי קץ, עדי עד, לנצח, כסומך לשם, אהבת עוֹלָם: מרחוק יי' נראה לי ואהבת עוֹלָם אהבתיך על כן משכתיך חסד (ירמ' לא ב). — אור עוֹלָם: לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך יי' לאור עוֹלָם ואלהיך לתפארתך (ישע' ס יט; גם שם שם כ). — אות עוֹלָם: תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הספרד יעלה הדס והיה ליי' לשם לאות עוֹלָם לא יכרת (שם נה יג). — ואמר בן סירא: וגם ירח ירח עת עת ממשלת קץ ואות עולם (ב"ס גני' מג ו). — אחזת עוֹלָם: ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עוֹלָם (בראש' יז ח; גם שם מח ד). ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עוֹלָם הוא להם (ויקר' כה לד). — איבת עוֹלָם: כה אמר אדני יי' יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט נפש למשחית איבת עוֹלָם (יחזק' כה יה; גם שם לה ה). — אל עוֹלָם: ויטע (אברהם) אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יי' אל עוֹלָם (בראש' כא לג). — אלהי עוֹלָם: הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עוֹלָם יי' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע (ישע' מ כח). — ובתפלה: אלהי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו (המאיר לארץ, תפל' שחר'). — בית עוֹלָם, הקבר: וינאץ השקד ויסתכל החגב ותפר האביונה כי הולך האדם אל בית עֹלָׁמוֹ (קהל' יב ה). — ובסהמ"א: נאספה לבית עולמה האשה הזקנה וכו' (מצבה מעדן, .CIH, חבולסון 126). נאסף לבית עלמו פרח בר יהואש (מצבה, שם 130). שמואל אשר גדל בישראל לעטות הדרנו וכו' וילקח אל בית עולמו להיות בכלל ישיבת בני עליה (ר' שמואל בן עלי, אגר', תרביץ ב, 73). עי' בית. — ברית עוֹלָם: והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עוֹלָם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ (בראש' ט יו; גם שם יז ו; שם שם יג; שם שם יט; שמות לא יו; ויקר' כד ח; ש"ב כג ה; ישע' כד ה; שם נה ג; שם סא ח; ירמ' לב מ; שם נ ה; יחזק' יו ס; שם לז כו; דהי"א יו יז). — ברית מלח עוֹלָם: כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליי' נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עוֹלָם הוא לפני יי' לך ולזרעך אתך (במד' יח יט). — ברית כהנת עוֹלָם: והיתה לו (לפנחס) ולזרעו אחריו ברית כהנת עוֹלָם (שם כה יג). — גאון עוֹלָם: תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עוֹלָם משוש דור ודור (ישע' ס יה). — דורות עוֹלָם: ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת  עוֹלָם (בראש' ט יב). — דראון עוֹלָם: ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו וכו' ואלה לחרפות לדראון עוֹלָם (דני' יב ב).— דרך עוֹלָם: וראה אם דרך עֹצב בי ונחני בדרך עוֹלָם (תהל' קלט כד). — זכר עוֹלָם: כי לעולם לא ימוט לזכר עוֹלָם יהיה צדיק (שם קיב ו). — חיי עוֹלָם: ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עוֹלָם וכו' (דני' יב א). —  ובתלמו': מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה (רשב"י, שבת לג:). — ואמר הפיטן: קוניהם לחיי עולם עתידים רב טוב הצפון לחסידים (אלוף, יוצ' ב שבוע'). — חֵי הָעוֹלָם: לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי הָעוֹלָם (דני' יב ז).— ובתלמו': מודים אנחנו לך אדון כל הבריות אלוה התשבחות צור עולמים חי העולם יוצר בראשית וכו' (ירוש' ברכ' א ח). — *וחי הָעוֹלָמִים: אשר ברא נפשות רבות להחיות בהן נפש כל חי בא"י חי העולמים (שם ו א). ההולך לעבוד ע"ז מצילין אותו בנפשו אם מפני כבוד בשר ודם מצילין אותו בנפשו לא כל שכן מפני חי העולמים (שם סנה' ח ט). — ובתפלה: אל ההודאות אדון הנפלאות הבוחר בשירי זמרה מלך אל חי העולמים (תפלת שחרית, ישתבח). — ובספר יצירה: ברוך ומבורך שמו של חי העולמים (יציר' א ט). — חסד עוֹלָם: בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עוֹלָם רחמתיך אמר גאלך יי' (ישע' נד ח). — חָק, חֻקת עוֹלָם: וחגתם אתו (את הפסח) חג ליי' לדרתיכם חקת עוֹלָם תחגהו (שמות יב יד). והיה לאהרן ולבניו לחק עוֹלָם מאת בני ישראל (שם כט כח; גם שם כז כא; שם כח מג; שם כט ט; שם ל כא; ויקר' ג יז; ;שם ו יא; שם שם יה; שם ז לד; שם שם לו; שם י ט; שם שם יה; שם יו כט; שם שם לא; שם שם לד; שם יז ז; שם כג יד; שם שם לא; שם שם מא; שם כד ג; שם שם ט; במד' י ח; שם טו יה; שם יח ח; שם שם יא; שם שם יט; שם שם כג; שם יט י; שם שם כא; ירמ' ה כב; יחזק' מו יד). — חרבות עוֹלָם: הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יי' ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה וכו' ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עוֹלָם (ירמ' כה ט). כי בי נשבעתי  נאם יי' כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עוֹלָם (שם מט יג). — חרפת עוֹלָם: ויך צריו אחור חרפת עוֹלָם נתן למו (תהל' עח סו). — כהנת עוֹלָם: ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עוֹלָם לדרתם (שמות מ יה). — שם עוֹלָם: שם עוֹלָם אתן לו אשר לא יכרת (ישע' נו ה). — שמחת עוֹלָם: ופדויי יי' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עוֹלָם על ראשם (שם לה י; גם שם נא נא; שם סא ז). — שממות עוֹלָם: והיה כמלאת שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יי' את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עוֹלָם (ירמ' כה יב; גם שם נא כו; שם שם סב; יחזק' לה ט). — שנת עוֹלָם: בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עוֹלָם ולא יקיצו  (ירמ' נא לט; גם שם שם נז). — שרוקת עוֹלָם: לשום ארצם לשמה שרוקת עוֹלָם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו (ירמ' יח יו). — תל עוֹלָם: ואת כל שללה (של עיר הנדחת) תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליי' אלהיך והיתה תל עוֹלָם לא תבנה עוד (דבר' יג יז). וישרף יהושע את העי וישמיה תל עוֹלָם שממה עד היום הזה (יהוש' ח כח). — ואמר בן סירא: טוב למות מחיים רעים ונוחת עולם מכאב עומד (ב"ס גני' ל יז). — *אסור עוֹלָם, כעס עוֹלָם: אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי וכו' שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם וכו' אעפ"כ הייתי בוכה (ר' אליעזר, ברכ' כח:). — °משוש עוֹלָם: יראת אלהים היא צרי כל ציר כי בה משוש עולם (ר"י חריזי, הענק נב). ואיך נמכור משוש עולם ונצחי בעד הבל ותבל הארורה (עמנו', מחב' ח). — סוד עוֹלָם: ספר ספירות כל יצור סופר שכל וטבע הם שני עדיו צופה לסוד עולם נתתי כי כל רז וכל סתום במצעדיו (ר"י אבן לטיף, צורת העולם, הקדמ'). — וכן עד עוֹלָם: ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עוֹלָם (שמות יב כד). — עי' ב. עַד. — וכן עוֹלָם וָעֶד: כי זה אלהים אלהינו עוֹלָם ועד הוא ינהגנו על מות (תהל' מח יה). ועי' ב. עַד. — ואחרי פֹעַל: משל בגבורתו עוֹלָם עיניו בגוים תצפינה (שם סו ז). כירח יכון עוֹלָם ועד בשחק נאמן סלה (שם פט לח). — לְעוֹלָם: ויאמר עוד אלהים אל משה וכו' זה שמי לְעוֹלָם וזה זכרי לדר דר (שמות ג יה; גם שם לא יז). ואמר לא אפר בריתי אתכם לְעוֹלָם (שפט' ב א). כי טוב יי' כי לְעוֹלָם חסדו (ירמ' לג יא). וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב וכו' המה ובניהם ובני בניהם עד עוֹלָם (יחזק' לז כה). לקצבי הרים ירדתי הארץ בריחיה בעדי לְעוֹלָם (יונ' ב ז). קרבם בתימו לְעוֹלָם משכנתם לדור ודר (תהל' מט יב; גם שם צב ט; שם ק ה; שם קו א; שם קז א; שם קי ד; שם קיח א; שם שם ב; שם שם ג; שם שם ד; שם שם כט; שם קיט קמב; שם שם קמד; שם קלה יג; שם קלו א; שם קלח ח). כי לא לְעוֹלָם חסן (משלי כז כד). כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לְעוֹלָם (קהל' ב יו; שם ג יד; שם ט ו). — ועם פֹעַל: ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לְעוֹלָם (בראש' ג כב; גם שם ו ג). וגם בך (במשה) יאמינו לְעוֹלָם  (שמות יט ט; גם שם לב יג). מי יתן והיה לבבכם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לְעוֹלָם  (דבר' ה כו; גם שם כג ז; שם לב מ).  ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לְעוֹלָם לפניך (ש"ב ז כט). ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לְעֹלָם (מ"א ב לג; גם שם ט ה ; שם י ט; מ"ב ה כז; שם כא ז). לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לְעוֹלָם זרע מרעים (ישע' יד כ; גם שם כה ב; שם לד י; שם מ ח; שם מז ז; שם נא ו; שם שם ח; שם נז יו; שם ס כא). הינטור לְעוֹלָם  אם ישמר לנצח הנה דברתי ותעשי הרעות ותוכל (ירמ' ג ה; גם שם שם יב; שם יז כה; שם לא מ). בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לְעוֹלָם נאם אדני יי' (יחזק' כו כא; גם שם לז כו; שם שם כח; שם מג ז; שם שם ט). וארשתיך לי לְעוֹלָם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים (הושע ב כא). ולא יבשו עמי לְעוֹלָם (יוא' ב כו; גם שם שם כז; שם ד כ). מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לְעוֹלָם (עובד' א י). אבותיכם איה הם והנבאים הַלְעוֹלָם  יחיו (זכר' א ה). ויי' לְעוֹלָם ישב כונן למשפט כסאו (תהל' ט ח; גם שם יב ח; שם כט י; שם לג יא; שם לז יח; שם מה ג; שם מט ט; שם נה כג; שם עב יז; שם שם יט; שם עח סט; שם פא יו; שם פה ו; שם פט כט; שם שם לז; שם שם נג; שם קב יג; שם קג ט; שם קד לא; שם קה ח; שם קיא ה; שם שם ח; שם שם ט; שם קיב ו; שם קיז ב; שם קיט צג; שם שם קיא; שם שם קנב; שם שם קס; שם קכה א; שם קמה א; שם שם ב; שם קמו ו; שם שם י; שם קמח ו). צדיק לְעוֹלָם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ (משלי י ל). מאסתי לא לְעוֹלָם  אחיה חדל ממני כי הבל ימי (איוב ז יו). כי לא יזנח לְעוֹלָם יי' (איכ' ג לא; גם שם ה יט). דור הלך ודור בא והארץ לְעוֹלָם עמדת (קהל' א ד). זכרו לְעוֹלָם בריתו דבר צוה לאלף דור (דהי"א יו יה; גם שם יז כז; שם כג כה; שם כט יח; דהי"ב ט ח; שם ל ח; שם לג ד). — ומ"ר עוֹלָמִים, בתור סומך: בטחו ביי' עדי עד כי ביה יי' צור עוֹלָמִים (ישע' כו ד). ישראל נושע ביי' תשועת עוֹלָמִים (שם מה יז). שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עֹלָמִים (דני' ט כד). — ובמדר': עד שלא נבחר בית עולמים היתה ירושלים ראויה לשכינה משנבחר בית עולמים יצאת ירושלים (מכי' מסכ' פסח' פתיח'). — ובתפלה: צור העולמים אדון כל הבריות (על הכל יתגדל, בסד' רע"ג). — כָּל עוֹלָמִים: מלכותך מלכות כל עוֹלָמִים וממשלתך בכל דור ודר (תהל' קמה יג). — וסמ' עוֹלְמֵי: לא תבשו ולא תכלמו עד עוֹלְמֵי עד (ישע' מה יז). — ובמדר': כל ימיך לעולם ולעולמי עולמים (ספרי דבר' רנא). — ובתפלה: ודבריו חיים וקיימים נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים (ויציב, תפל' שחר'). — ואמר הפיטן: תענוג בלבוש משי ומנוח לעגומים יהי לנו מורשה לעולמי עולמים (אשיחה, יוצ' שבת ד אחה"פ). דברך נצב לעולמי עדנים דרכי טובך נצח לא שונים (ר' שלמה בר יצחק, יי' אלהי, סליח' ער"ה). — ועם פעל, כמו לְעוֹלָם: בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עוֹלָמִים (מ"א ח יג). אגורה באהלך עוֹלָמִים (תהל' סא ה). הַלְעוֹלָמִים יזנח יי' ולא יסיף לרצות עוד (תהל' עז ח). — ובתלמו': וכי עלתה על דעתו של דוד שהוא חי וקיים לעולמים (ירוש' שקל' ב ה). — ואמר המליץ: לא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו (יגדל, תפל' שחר'). וישימהו (המלך את הפרש) בכלא אכזרי לעולמים (ר' ידעיה הבדרשי, ספ' הפרדס א, אוצה"ס ג, 4). — מֵעוֹלָם עַד עוֹלָם: בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל וּמֵעוֹלָם עד עוֹלָם אתה אל (תהל' צ ב). ויאמרו הלוים ישוע וכו' קומו ברכו את יי' אלהיכם מן הָעוֹלָם עד הָעוֹלָם (נחמ' ט ה). ברוך יי' אלהי ישראל מן הָעוֹלָם ועד הָעוֹלָם (דהי"א יו לו). — ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עוֹלָם ועד עוֹלָם (ירמ' ז ז; גם שם כה ה). — ואמר בן סירא: מעולם ועד עולם יביט ואין נפלא וחזק ממנו (ב"ס גני' לט כ). — ובתלמו' לְעוֹלָם במשמ' תמיד, בכל זמן, בכל אופן: לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לרשות הבעל לנשואין (כתוב' ד ה). — ועי' ערך לְעוֹלָם. — ובסהמ"א: לעולם חושש למיתה (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 88). ולעולם לא ישאל החבר מע"ה לא אוכלין ולא משקין ולא כלי חרס אלא על דעת שהן טמאין (רמב"ם, טומאת מת כג א). — *ובסוף המאמר: כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה לעולם (כתוב' יב ד). אמר קונם שדי שאיני חורש בה לעולם (נדר' ד ו). בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם (קידוש' ד ו). אין פוחתין מששה טלאים וכו' ומוסיפין עד לעולם אין פוחתין משתי חצוצרות ומוסיפין עד לעולם וכו' (ערכ' ב ה). תניי בית דין שאין מחשבה הולכת אלא אחר העובד לעולם (ר' יוסי, תוספת' זבח' ה יג). שאין הדין בטל מלפניו לעולם (מכי' תשא א). הלכה כרבי אליעזר לעולם (ירוש' ברכ' ה ב). אין אדם מתחייב בתוך ארבע אמות לעולם (שם שבת א א). — ובסהמ"א: ואחר כך תחזור אצל רוחב הירח הראשון ותקח שני שלישיו לעולם (רמב"ם, קדוה"ח יז יב). 

— ג) במשמ' תבל ומלואה5, Welt; monde; world: את הכל עשה יפה בעתו גם את הָעֹלָם6 נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף (קהל' ג יא). — ואמר בן סירא: מעט נפשך מכל גדולת עולם ולפני אל תמצא רחמים (ב"ס גני' ג יח).  אשר לא נשא לנסיכי קדם המורים עולם בגבורתם (שם יו ז). — ומצוי מאד בתו"מ: על הזיקין ועל הזוועות וכו' אומר ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם (ברכ' ט ב). כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרים מן העולם משקלקלו האפיקורסים ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהיו אומרים מן העולם ועד העולם (שם ה). שכל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם נאבדו רשעים מן העולם נתסלק חרון אף מן העולם (סנהד'י ו). על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים (שמעון הצדיק, אבו' א ב). הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי רוב המעשה (שם ג יה). בעשרת מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מהרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרת מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות (שם ה ). שבעה מיני פורעניות באין לעולם על שבעה גופי עבירה וכו' דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין וכו' חרב בא לעולם על ענוי הדין וכו' חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא וכו' גלות בא לעולם על עובדי אלילים וכו' (שם ח-ט). הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר וכו' (שם ו ו). הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם שנאמר וכו' (רבי שמעון בן מנסיא משום רבי שמעון בן יוחאי, שם ח). מה אעשה חשקה נפשי בתורה ויתקיים העולם על ידי אחרים (בן עזאי, תוספת' יבמ' ח ד). חל (עצרת) להיות בחמשה סימן רע לעולם (ר' יהודה, שם ערכ' א ט). תמיה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם (ירוש' יומ' א ה). לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא למי שהוא בעולם וכאן למי שאינו בעולם (ר' זעירא, שם כתוב' ד יב). ליבתו הרוח היו כולן פטורין תמן אמרי' ברוח של אונסי' היא מתנית' אבל ברוח שהעולם מתנהג בו חייב (שם ב"ק ו ד). שמיתתן של רשעים הנייה להן והנאה לעולם ולצדיקם רע להן ורע לעולם (שם סנה' ח ז). עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה (רב יוסף בריה דריב"ל, פסח' נ.). כי ישבו אחים יחדו שהיתה להם ישיבה אחת בעולם (רב יהודה אמר רב, יבמ' יז:). עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן הדין (ע"ז נד:). בעונתו נברא העולם לא היה העולם ראוי להבראות קודם לכן (ר' תנחומא, מד"ר בראש' א, תיאוד'). — דבר שלא בא לָעוֹלָם, שאינו עדין במציאות: אדם מקנה דבר שלא בא לעולם (ב"מ טז:). — ובסהמ"א, ואמר המשורר: והוא מעורר מדי חדש בחדשו עולם וקורותיו וטובותיו ורעותיו ברצון הבורא אותו להודיע לבני אדם גבורותיו (רשב"ג, כתר מלכות). אם יחליק לך עולם לשון חשב אותו חובר חבר (רמב"ע, התרשיש ח סב). אשרי רואה כל טוב עולם חציר יצמח תוך גן ירק ונצורת לב חשב תכל ובפניה ירק ירק (שם סו-סז). העולם כארגז ומנעול ברזל עליו כה וכה (ראב"ע, ערוגת החכמה ופרדס המזמה, כהנא ב, 99). — כאשר יבן הנלבב את העולם ימצאנו אויב שלובש כסות אוהב (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג 68). נמצא כל העולם לענין מצות התלויות בארץ נחלקת לג' מחלוקות א"י וסוריא וח"ל (רמב"ם, תרומ' א ו). ומרב אהבת האל באשכול לזאת תלה מכון עולם באשכול (ר"י חריזי, תחכמונ' מט). העולם ים גדול ורחב ידים והאדם ספינה משוטטת בתוכו (אבן בחן עט::). כי מי בעולם מסתפק במשמעותו (ר"י קמחי, ספר הגלוי 106). — *כל הָעוֹלָם כלו: שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל (ידים ג ה). היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה ונוטעה בתוך פרדסו (ירוש' ברכ' ב ח). של כל העולם כולו לקה שלו (של אותו חסיד) לא לקה (שם, בבלי יח:). — ועם כנ': וכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו (אבו' ו יא). היה לי בעולמי גוי אחד צדיק ונתתי לו שכרו ופטרתיו מעולמי (ר' חייה, ירוש' סוט' ה ח). אבסקנטא לא אמר (ר"ג) אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו (שם ברכ' ט ב). בעון משכב זכור אמר הקב"ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש (רבי אחאי, שם ט ג). אחת לשבע שנים הקב"ה מחלף את עולמו (ר' יוסי בי רבי בון בשם רב זביד, שם שבת א ג). עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי העה"ב (ברכ' יז.). כל מה שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קיבל עולמו  (דבי ר' ישמעאל, ערכ' טז:). כך אמר הקב"ה לעולמו עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו (ר' יונתן, מד"ר בראש' ט). אמר לו הקב"ה (לאל"ף) עולמי ומלואו לא נבראו אלא בזכות התורה (ר' אלעזר בר אבון בשם ר' אחא, שם שה"ש, ראשו כתם פז). אומה שעשתה שלום ביני ובין עולמי שאלו לא קבלה תורתי הייתי מחזיר עולמי לתוהו ובוהו (בשם ר' ירמיה, שם, שובי שובי). — ואמר המשורר: כי אתה מקום עולמך ואין עולמך מקומך (ר"י חריזי, תחכמוני', הקדמ' 5). — *ובמשמ' זמן החיים שבָּעוֹלָם: אשת אחיו שלא היה בעולמו (יבמ' א א). שני אחין בעולם אחד ומת אחד מהן בלא ולד (שם גמר', יט.). וישב שם עד עולם והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה (ירוש' ברכ' ד א). ועבדו לעולם כל ימי עולמו שלרוצע (קטע מכי' דרשב"י, JQR. 1904, 445). — וסומך לשמות, אבות הָעוֹלָם: ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם (עדו' א ד). — אֻמּוֹת הָעוֹלָם: בכל יום ויום אומות העולם משלחין נוטריהן ומשיאין את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון (ר' יודה, ירוש' סוט' ז ה). מיד יחרה אפו של ארמילוס הרשע ויקבוץ כל חילי אומות העולם לעמק החרוץ וילחם עם ישראל ויהרגו ממנו תילי תילים וינגפו ישראל מעט ויהרג משיח ה' ובאים מלאכי השרת ונוטלים אותו ומטמינים אותו עם אבות העולם (אותו' המשיח, ביהמ"ד ילינק ב). ועי' אֻמָּה. — °אנשי הָעוֹלָם: ומי הוא זה מאנשי העולם והשררה שלא יתן אתונות עשרים ועירים עשרה (עמנו', מחב' י). — *באי עוֹלָם: בראש הנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון (ר"ה א ב). והלא אם מתכנסים כל באי העולם לבראות יתוש אחד ולהכניס בו נשמה אינן יכולים לבראותו (ספרי דבר' לב). וכי מה צורך לבאי עולם בכך (שם לז). הרי כתר תורה מונח כדי שלא יתן פתחון פה לבאי העולם לומר אלו היה כתר מלכות וכתר כהונה מונחים הייתי זוכה בהן ונוטלן (שם במד' קיט). ועי' בוא, פתחון. — בריאת הָעוֹלָם: שאין כתיב בהן יצירה מתחילת ברייתו של עולם (ירוש' נדה ג ב). אין בכח האדם למצוא עומק הטוב ר"ל התחלת בריאת העולם והרע הוא הפסדו (דונש בן תמים, פי' ספ' יצירה ל). —  ובפרט במנין השנים: ושוב כותבין (בגט מקושר) בשטה (השנת) [חמישית] בשנת כך וכך לבריאת העולם (ערוך ערך גט). בשלישי בשבת בתשעה ועשרי' לירח מרחשון שנת חמשת אלפים ושמנה עשרה לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בפריש (טופס הגט מרבינו יחיאל מפאריש, סמ"ג מ"ע, גירוש', קלג:). בארבעת אלפים וחמש מאות ושמנים ושתים שנה לבריאת העולם (מצבה, Ascoli, Inscrizion, 25). — גלגל עינו של עוֹלָם: הה"ד וישבו ויבאו אל עין משפט היא קדש לא בקשו להזדווג אלא לגלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה (ר' שמואל בר נחמן, מד"ר אסתר א). — חדוש הָעוֹלָם: ואמנם העירותיך על זה שלא תרומה שהנה אפשר שישימך לחשוד אדם יום אחד בספק שיספקהו על חדוש העולם ותוסת מהרה (ר"ש א"ת, מו"נ ב כג). החלק הא' מצאנום ח' הא' חדוש העולם הב' השארו' הנפש וכו' (ר"ח קרישקש, אור יי' ג ו). — °חשק הָעוֹלָם: נתן בלבי חשק העולם לרדוף אחרי ימים והבלם אכן בהשפטי על כל נעלם ירא אני את אדני המלך (רמב"ן, מראש מקדמי עולמים, מלא חפנים לגיגר, 40). — יסודי עוֹלָם: אע"פ שהן יסודי עולם אין מחזיקין טובה לעצמם (ערוך ערך מרגל). — *ישוב הָעוֹלָם: להלן לגן עדן וכאן לישובו של עולם (ר' חנינה, מד"ר בראש' יג). עי' ישוב.  — כבשונו של עוֹלָם: דברים שהן כבשונו של עולם (חגי' יג.). — ובסהמ"א: והריני אני מבאר לכם ראשי פרקים מאלה הדברים שהם כבשונו של עולם (רמב"ם, אגר' לחכמי מרשליה). — מציאות הָעוֹלָם: היה (הבורא) נמצא ראשון קודם מציאות העולם (ר"י אברבנאל, מפעל' אלהים ב ה). — סוף הָעוֹלָם: חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם (יבמ' א א). כיצד מאיימין את העדים וכו' הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות וכו' דיני נפשות דמו ודם זרעותיו תלויים בו עד סוף העולם (סנה' ד ה). אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו (שם גמר' טז.). — ובסהמ"א: דור הולך ודור בא מאנשים ובעלי חיים וצמח והיא כן עומדת עד סוף עולמה (ר"י א"ת, או"ד לרסע"ג א ד). — סתרו של עוֹלָם: לכך משה אמר יושב בסתר עליון הקב"ה שהוא יושב בסתרו של עולם הוא רואה הכל ואינו נראה (מד"ר במד' יב). — עניי עוֹלָם: תמחוי לעניי עולם קופה לעניי העיר (ב"ב ח:). — °עניני הָעוֹלָם: ומהם שהבוטח באלהים יביאהו בטחונו לפנות את לבו מעניני העולם וליחד לבבו לעניני העבודה (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון פתיח'). וכיון שאתה עושה זה בעניני עולמך הכלה כל שכן שתעשה כפלים בעניני אחריתך הקיימת (שם יחוד המעשה ו). — עסקי הָעוֹלָם: בודקין על אדם נאמן ושיש לו כח בעסקי העולם כדי לשמור נכסים ולהרויח בהן ומעמידין אותו על הקטנים (רמב"ם, נחלות י ו). — *פירות הָעוֹלָם: אמר קונם פירות העולם עלי הרי זה יפר (ספרי מד' קנה). — °צורת עוֹלָם: חותם תורה ניתן צורה ספר נקרא צורת עולם כי בו ניבי רמז יביא מפי נביא על כל נעלם (ר"י אבן לטיף, צורת העולם, הקדמ'). — *צֹרך הָעוֹלָם: אלו לדבר שאינו צורך העולם7 בו היו עובדין היה מבטלו הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים יאבד עולמו מפני השוטים (ע"ז ד ז). — ובסהמ"א: והמתעסק בהן אינו מתעסק בדבר ריק אלא בדבר שהוא מצורך העולם והמצות ואני רואה חכמת המנין ואם שהיא מצורך העולם ומועילה בעסקיו ובעסק מצות רבות אינה קשה להבין (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשבורת, הקד' 2). — °קיום הָעוֹלָם: כל א' וא' (מן המלאכים) ממונה על י"ב אלף ממוני' אחרי' והם ממונים על קיום העולם ואלה נק' מאזנים וכו' (ר"מ קורדובירו, פרדס רמונים כג א). — קרקע עוֹלָם: בדקה קרקע עולם וישבה עליה ומצאה דם עליה טהורה (שמואל, נדה נז:). — ראש השנה של עוֹלָם: התיב ר' יודן בר פליא קומי ר' יונה הרי חרובוין הרי הן חונטין קודם ראש השנה של עולם והן מתעשרין לבא (ירוש' שביע' ה א). — רבון הָעוֹלָם: עלה ספר משנה תורה ונשתטח לפני הקב"ה אמר לפניו רבון העולם כתבת בתורתך על דייתיקי שבטלה מקצת בטלה כולה וכו' (ר"ש בן יוחי, ירוש' סנה' ב ו). אמרה רבון העולם אתמול אמרת לי הרבה ארבה את זרעך והיום הוא מת מיד ויקרא מלאך אלהים אל הגר (ר' ברכיה מד"ר שמות ג). בקשו מלאכי השרת לקטרגו (על ישמעאל) אמרו לפניו רבון העולם אדם שעתיד להמית בניך בצמא אתה מעלה לו את הבאר (שם). וכיון שהיתה יולדת עוזבת הנער ומוסרת אותו להקב"ה ואומרת רבון העולם אני עשיתי את שלי ואתה עשה שלך (ר' יהודה, שם כג). — רבונו של עוֹלָם: כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לא חסיד אני וכו' (ברכ' ד.). אמר לפניו רבונו של עולם אני ראשון של אותיות ולא בראת בי (את עולמך) אתמהא (מד"ר בראש' א, תיאוד'). — °רבון כל העולמים: רבון כל העולמים לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך (תפלת השחר).— *שביעית של עוֹלָם: ובשביעית יצא שביעית של מכירה לא שביעית של עולם (ירוש' קידוש' א ב). — °שמאל של עוֹלָם: וצריך לכתוב בימינו ואיטר בשמאל של עולם שהוא אליו ימין ושולט בשתי ידיו יכתו' בימין העולם (ספ' התרומה, תפילין רה, ד"ה הנה פירשנו). — *תקון הָעוֹלָם: התקין רבן גמליאל הזקן שלא יהו עושין כן מפני תיקון העולם (גיט' ד ב). אין עושין כתובת אשה מן המטלטלין מפני תיקון העולם (תוספת' כתוב' יב ב). הלוקח מביא ביכורין מפני תיקון העולם (ירוש' דמאי ה ט). — ובסהמ"א: כל אותם הימים שמיטפל באבדה קודם שימכרנה בבי' דין אם האכילה משלו נוטל מהבעלים בלא שבועה מפני תיקון העולם (שו"ע חו"מ אבידה רסז כו). — הָעוֹלָם הזה, הָעוֹלָם הבא, העולם הנצחי שאחרי המות: אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כבוד אב ואם וכו' (פאה א א). יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא (בן זומא, אבו' ד א). העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא (ר' יעקב, שם טז). גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא (שם ו ז). — חיי הָעוֹלָם הבא: קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא (הלל, שם ב ז). יצתה בת קול ואמרה כולכם מזומנין לחיי העולם הבא (ר' פרנך בשם ר' יוחנן, מו"ק ט.). — חלק לָעוֹלָם הבא: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא (סנה' י א). היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא ויש לך חלק בו (מד"ר במד' כב). — בן הָעוֹלָם הבא: כל שקבוע בארץ ישראל ומדבר לשון הקדש וכו' יהא מבושר שבן העולם הבא הוא (בשם ר"מ, ירוש' שקל' ג ד). איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית (ר' יוחנן, ברכ' ד:). — ובתפלה: אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא העולם אתה הוא בעולם הזה אתה הוא בעולם הבא (תפל' השחר). — ובסהמ"א: וכשראו הכהנים שבשביל כן נתמעטה האמונה של עולם הבא התקינו שיהיו אומרים מן העולם ועד העולם (ערוך ערך עת). — ואמר המשורר: שם יחליפו כח ושם ינוחו יגיעי כח ואלה בני נח ובו נועם בלי תכלית וקצבה והוא העולם הבא (רשב"ג, כתר מלכות). וחקים צדיקים הוריתנו להנחותינו במעגלי ישר וכו' ולפדות נפשותינו ממוטות הזמן ומן תאות העולם הזה (ר' בחיי, יי' שפתי תפתח, בסוף חו"ה). כן לא תתחבר בלב המאמין אהבת העולם הזה ואהבת העולם הבא (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ד). שער פרישות מהעולם הזה ואהבת העולם הבא אמר החכם מזלות העולם הזה על הבורא שאין ממרין אותו כי אם בו וכו' (הוא, מבחר הפנינים לרשב"ג 63). ואמר שחכם ראה אדם אחד דואג אמר אם דאגתך על העולם הזה כבר הינח8 לך אלהים ממנו ואם דאגתך על העולם הבא יוסיף לך האלהים דאגה (שם 68). ולא יאמר באביו ובאמו ולא יאמר כך יזכה לעולם הבא (ספ' חסידים תתתקצג). אמר החכם העולם הזה למי שיגבר עליו (פניני המליצות, גנזי פטרבורג, הוצ' גורלנד). עשה מה שתמצא ידך בעולם הזה כאלו לנצח חיתך ועשה מה שתמצא לעולם כאלו הגיע זמן מותך (שם נא). ואמר הכון לעולם הזה כאלו לעולם תחיה (ר"י בן זבארה, שעשוע' ז, דודסון 73). ואמר הכון לעולם הבא כאלו מחר תמות (שם). כי גרושי תבל המה נשואי העולם הבא (עמנו', מחבר' יט). ולכן תעבוד בעולם הזה עבודת מי שיחיה לעולם וחשוב לעולם הבא כמו שימות למחר (סוד הסודות 127). וצוה פילוסוף לתלמידו ואמר לו די לך מן העולם הזה מה שיטריפך לחם חקך ומה שירוה צמאונך וכו' (ר"מ אלדבי, ש"א ה ט). — ובלי הא הידיעה : בעולם זה זרע זרע צדקה ומי טהר זרוק בו עת זרוע תהי קוצר בעולם בא אלומות אשר תלאה לנשאם על זרע (ר"י חריזי, ספ' הענק צג, ספ' זכרון להרכבי). עורה אנוש טרם לעולמך תסע וקח צידה בעולם זה (שם צה). — ובלי הזה: ולא נטה עם אל העולם עד שנטו מן התורה (ר"י א"ת, חו"ה, הפרישות ב). — ונסמך לשם: בראתיו עולם הבריאה שם נשמות הצדיקים וגנזי ברכה וחיים (מסכ' אצילות). יצרתיו עולם היצירה שם חיות הקדש שראה יחזקאל בן בוזי הכהן (שם). אף עשיתיו עולם העשייה שם אופנים מקבלי התפלות והבקשות (שם). הנה יתבאר כן לפי שהמציאות בכלל ג' חלקים עליון והוא עולם המלאכים אמצעי והוא עולם הגלגלים שפל והוא עולם היסודות (ר"ח קרישקש, אור יי' ב ו ג). ומי יבנה בעולם הנשמות בית זבול ארמון וטירה (עמנו', מחב' ח). אשה אשר תמות בתולה אין לה בעולם הנשמות חלק (שם מחב' טז). והיינו שברא העולם במדה"ד דהיינו ההנהגה הרחוקה כדפי' ראה שאין העולם מתקיים ירצה אם תתרחק לעולם הכחות שהיא הנהגת שם אלהים (ר"מ קורדובירו, שעור קומה, בונה עולמות ומחריבן). כי כל זה בחי' הבתים והוא נקרא עולם אצילות אשר בתוכו יושב האדם העליון וכו' ואח"כ נברא עולם הבריאה (רח"ו, היכ' אבי"ע). מתחילת בריאותו של עולם רמז לנו אלה העולמות אבי"ע ארבעתן באופן זה כי בעולם המלבוש הוא אור לבושו שנא' עליו עוטה אור כשלמה רמז לונו עולם האצילות אשר כל הנאצלים נאצלים ממנו (ר"ן בר"י אלחנן, עמ"ה, עולם הבריאה ג). וצדקו בזה דברי ספר הזכרון שאמ' שהספירו' הן זו אחר זו כשלשל' דהיינו דווקא במצב הזה שהיו בעולם הנקודות ובעול' התוהו (שם, עול' התוהו יב). עולם הנקודים והוא עולם התוהו ועולם התיקון עולם הנקודים הוא מה שהאצילות עם כל ענפיו היו הולכים ונעשים כאומן העושה כלי מחתיכת עץ (רמח"ל, פתחי חכמה לו-לז). וכל אלו הם סוד הגבורות והדינים וזה הוא הנקרא עולם התהו (עמנואל חי ריקי, משנ' חסידים פב). ולמטה הכלילות הנמשך מן הכתר יקרה אל הכל וישיגו כלם הניצוץ של הכלילות הנזכר וגם בעולם התיקון (ר"נ בר"י אחלנן, עמ"ה, עולם התוהו י). ולעשות לו הכנה כדי שיתוקן בעולם התיקון (שם יז). חלק האצילות והיא נשמה נקראה בשם אלוקית וחלק הב' אינם אלוקית ונקראי' עולם הפירוד (רמח"ל, חוקר ומקבל 2). ובשבתי פה אינני יודע מן הענינים המתחדשים בעולם היהודים אלא במקרה (הלל החסר מארץ נוד, מכת' ע"ד ספרי הרמב"ם, חמד' גנוז', עדלמן יח:). — ועם תֹאר: והצורה הזאת אשר אינה מתדבקת אל ההיולי הוא צורת המלאכים והשרפים והנפשות וכל הצורות המיוחסות אל העולם העליוני (ראב"ח, הנשיא, הגיון הנפש, ב:). השם הנשגב לבדו ברא בעולם העליון תשע עגולות גדולות סובבות את הארץ שהוא העולם השפל (ראב"ע, ספ' המספר 1). וזכר שלש פעמים קדוש כנגד שלשה עולמות עולם העליון והוא עולם המלאכים והנשמות ועולם התיכון והוא עולם הגלגלים והכוכבים ועולם השפל והוא זה העולם והנכבד בזה העולם הוא האדם ואמר שהוא קדוש ומרומם ונעלה מג' העולמות ובשני העולמות יקדישוהו וירוממוהו בתהלתם והאדם גם כן בעולם השפל (רד"ק, ישע' ו ג). והיינו סוד אומרו והיה אור הלבנה כאור החמה והטעם שהנשמות נתקנו וקנו עולמם בעולם התחתון והגבירו הטוב על הרע (ר"מ קורדובירו, שעור קומה, בונה עולמות ומחריבן). ויבינו במקרה עולם התחתון תכונותיו מוצאיו ומובאיו איך נקשר זה בזה בשלוב (רש"פ, ד' כוסות, כוס ביד ה' ז). — עוֹלָם גדול, macrocosmos, עוֹלָם קטן, microcosmos: העולם הגדול הולך על ד' טבעים וכן העולם הקטן שהוא האדם (ר"י א"ת, תקון מדות הנפש לרשב"ג י). אמר מי שקנה הרב במעט והכיר כל אלו הצרות ומושל בתאוות עולם קטן בעבור עולם גדול אשריו ואשריו (הוא, מבחר הפנינים לרשב"ג 69). החכמה תחיה האדם שהוא עולם קטן (ראב"ע, משלי ג טו). בצלם אלהים האדם עולם קטון או העולם אדם גדול כמאמר יחזקאל וכו' (הוא, שיטה ראשונה מפי' התורה, או"נ ב, 214). ולמה נקרא (האדם) עולם קטן ונקרא עולם גדול הנה אלו הענינים כלם מיחוד נפש החכמה הפילוסופית (העתקות ממאזני העיונים לאבוחמד אלגזלי (כ"י פריס) פרק י' בסגולת נפש החכמה, שם 197). ועל כן נקרא האדם עולם קטן לפי שיש בו דמות מכל מה שבעולם גופו במעלת העולם הגשמי ונפשו החכמה במעלת העולם הרוחאני (רבי יוסף אבן צדיק, העולם הקטן, הקדמ'). ולהיות הענין כן נק' האדם עולם קטן לפי שבמתכונת גופו ונשמתו הוא דוגמא לכל העולמות (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 87). — *עוֹלָם חדש: כל מי שנאמר בו היה ראה עולם חדש (ר' לוי, מד"ר בראש' ל). — °עולם החדש, ובפרט אמריקה: וזה עולם החדש שמצאו הוא גלגל מובדל מהקודם ורחוק ממנו מצד הצפוני שהוא היותר קרוב כמו שלש מאות וחמשים פרסה בקירוב (אמונת חכמים ד, לא.). ועתה נדבר מעולם חדש הנמצא וזה אמעריקא הנתגלה ע"י קאלומבוס (ארחות עולם כח). וקראוהו עולם חדש לגדלו ואורכו (שם כט). והחלק הב' הוא מה שאנו קורין עולם החדש או אמריק"א והחלק הזה העליון הוא מתחיל ממדינת פורטוגאל וכו' העולם החדש הזה כפי המורגל בפי ההמון לא נודע ממנו בימים הקדמונים (ר"י מוסקאטו, אוצר נחמד לכוזרי ב יט, יט:). והוא החלק העולם החדש שקורין נאבא מונדע אשר שם יבשה רחבת ידים (דוד גנז, נחמד ונעים ג, י). סימן ע"ג ממציאות עולם חדש הנקרא אמוריק"ו (שם עג). וברבות העתים נתישבה מהם כל העולם החדש (מקוה ישראל של מנשה בן ישראל, יז). וכנגד זה מצאו בעולם החדש אנשים לבנים ומגודלי זקן (שם יט.). — *שֶׁבָּעוֹלָם: מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה (קידוש' ד יד). כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו (אבו' ג יז). בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם איני דר אלא במקום תורה (ר' יוסי בן קסמא, שם ו ט). אמר לו רבו אתה יודע בי שאלו היו נותנין [לי] כל ממון שבעולם אין אני מבדה (מכי' משפט' כ). והרי כל האומות שבעולם אומרים שבחו של הקב"ה אבל שלי נעים ונאה לפניו יותר משלהם (שם בשלח ג). שבתחלה הוא מותר בכל הנשים שבעולם והיא מותרת בכל האנשים שבעולם קדשה הוא אוסרה והיא אוסרתו (ר' יוסי, יבמ' צה.). בנוהג שבעולם אדם נכשל בעבירה וכו' (ירוש' סוט' א ז). — ועי' נֹהג. — ולהפלגה: אמרו לו (ר"ג רב"י ראב"ע ור"ע למין אחד) רשע שבעולם אין אדם רשאי לטלטל בתוך חצירו בשבת אמר להם הן אמרו לו עליונים ותחתונים חצירו של הקב"ה (מד"ר שמות ל). שהיינו כאחד וגנבנו כאחד וגזלנו כאחד ועשינו כל מעשים רעים שבעולם כאחד (שם קהל', מעוות). — ובסהמ"א: כירה גרופה וקטומה משהין עליה כל תבשיל שבעולם (ר"ן על הרי"ף, שבת יז:). — °בָּעוֹלָם, כעין תה"פ במשמ' סתם, בלבד, אינו אלא9, bloss, nur; ne...que, seulement; just, only: עכשיו שכתב יקנו בתחלה מכסף שקנה ושטר לראיה בעולם (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 51). אמר רב יוסף על מי אתה סומך על שטר שטר חרש בעולם10 הוא (שם 69). והלכה שאין קידושין תופשין באשת איש ואם אדם [קדשה] קידושין בעולם קידשה ולא כנסה אינה צריכה גט ממנו (שם 98). וגט במקור נדפס 'וגם' חליצה בין שנכתב ביום ונחתם בלילה כשר שלראיה בעולם הוא (שם 100). ואשה שהפילה שיליה בעולם אע"פ שאין בו וולד נאמר אין אפשר לשיליה בלא וולד (שם 102). הפלגת דברים בעולם הוא (תשו' גאונ' קדמ', קסל קיד). אל תאמרו מים מים שאין שם מים כל עיקר אלא דמות בעולם נראית (ר"ח, חגי' י:). אבל גבי לויתי ממך מנה דהיינו נפילה דרבים שיש לחוש מאיש אחד בעולם נפל ואיש אחר בעולם מצאו (רשב"ם, ב"ב, קעב:). בת כהן שבא עליה ישראל וכו' הוכר עוברה הרי זו מקולקלת למפרע עד מ' יום שכל המ' יום אינו עובר אלא מים בעולם הוא חשוב (רמב"ם, תרומ' ח ג). — °ובמשמ' יושבי הָעוֹלָם, בני אדם: שרגילין העולם לומר איני אומר כנגדך הרעה שהקורה לי (ערוך ערך קבל). כדי שאם יבא למכור קרקע לא יבינו העולם שהוא דחוק לפרוע מעות (רש"י, ב"ב מב.). וגם מה שאומרים העולם לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפלה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון תרגום שלא יבינו המלאכים (תוספת' ברכ' ג.). ומה שהעולם אין נזהרין עכשיו בזה לפי שאין אותה רוח רעה שורה באלו המלכיות (שם יומ' ע"ז:). ומה שנהגו העולם להדליק הנר מי"ט לחבירו ואין מדקדקין אם הוא לילה וכו' (שם ביצ' כב.). והעולם נהגו שלא להגעיל כלי שיש בו טלאי (רי"ץ מוינה, אור זרוע, ב, פסח', נח::). שלא להוציא לעז על קדושין הראשונים שהעולם יאמרו אין קדושי שליח כלום (מרדכי, קדוש' תקו). ודרך העולם למחול טעות עד שתות (טוחו"מ הונאה רכז). ונהגו העולם שלא לאכול בפסח לא גבינה ישנה ולא דגים מלוחים (הלבוש או"ח תמז ה). על מה ששואלין העולם לפי סוד העבור היכן חיה נשמתו וכו' (הרקנט' א, לד:). כיון שהעולם מבשלים אותו לאכילה וכו' ואפשר שעל זה סמכו העולם לברך שהכל על הקאוי לצאת ידי ספק (מורפורגו, שמש צדקה, שו"ת, יכ::). לכך נהגו העולם לתת האפיקומן תחת המפה זכר לצרורות בשמלותם (חזקוני, פי' התורה, שמות יב לד). והעולם נהגו לכרוך שליש ולא לעשות חוליות (לנדא, האגור, ג:). אומרים העולם שהוא יסוד ר' יניי (שד"ל, מבוא למחז' בני רומא, י). — *ומ"ר עוֹלָמִים: רבון כל העולמים כן הגון להם שתתן להם ותהרגם (תוספת' סוט' ו ז). זוכה ונוחל שני עולמים העולם הזה והעולם הבא (ר' יוסי בר חנינא, ברכ' נא.). — ובסהמ"א: ובצאת הדברים מן המציאות אל האפיסה ומן האפיסה אל המציאות יתכן להמציא עולמים רבים (יוסף בן צדיק, העולם הקטן א ג). — *ועוֹלָמוֹת: סכותה לראשי ביום נשק וכו' ביום ששני עולמות נושקין זה את זה העולם הזה יוצא והעולם הבא נכנס (ירוש' יבמ' טו ב). ביצחק וכו' בי"ת תרי בן שהוא עתיד לנחול שני עולמות העולם הזה והעולם הבא (ר' הונא, שם נדר' ג יב). רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות (ע"ז ג:). שבעה הבלים שאמר קהלת כנגד ז' עולמות שאדם רואה (מד"ר קהל' א). וביציאתו (הילד) בוכה ולמה מפני שמחליפין לו שבעה עולמות באותה שעה (סדר יצירת הולד, ביהמ"ד ילינק א, 154). — ובסהמ"א: כתיב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו מלמד שברא הקב"ה ארבע עולמות וכו' (מסכ' אצילות). יש עוד ע' עולמות בסוד הבי' שהיא ע' שמשם השפיע ע' שנה לדור הם אלף אלו הם אלף דורות אלף עולמות (ר"מ קורדובירו, שעור קומה, בונה עולמות ומחריבן).