1 מתוך שמוש הפעל שׂוּחַ (עי' שם)  במגלת סרך היחד במשמ' הטיל מים התברר, שאין שִׂיחַ כאן אלא כאותו ענין, בלעג לאלילים, כאלו היו בשר ודם. ולפי זה יוצא, בקרוב להשערות שהֻבעו אף לפני כן (עי' גם דברי ד. ילין הנזכרים בהערה לערך יֶשַׁח ), ששיח ושיג מֻשגים קרובים הם, ואין להתעלם מן הדמיון שבין זוג המלים שיח ושיג לנאמר במיכה ו יד: אתה תאכל ולא תשבע וְיֶשְׁחֲךָ בקרבך וְתַסַּג ולא  תפליט, ולפי הכתיב תסג אפשר, שאין שיג בעקר אלא לשון הפרשת סיגים; והקרוב שאין שמוש המלה סיגים  לגבי הכסף וכד' אלא השאלה משִׂיגֵי הגוף. ולא עוד אלא שגם במיכה ו יד אולי המכֻון הוא: ושִׂיחֲךָ בקרבך, אף בשמוש המלה שיח לגבי זרע האדם, כשם ששמשה במשמעות זו גם המלה ב. שֵׁנָה, שעקר פרושה כלשון שתן.
התרגומים הקדומים והפרשנים שבאו אחריהם התלבטו במלים שיג ושיח. בשבעים: ὃτι ἀδολεσχία αὐτᾧ ἐστιν, ϰαἰ ἃμα μήποτε χϱηματίξει αὐτός, כלו' כי שיחה לו וכי אולי הוא נושא ונותן במסחר, וכן תיאודוטיון, ומעין זה אקילס וסומכוס המתרגמים שיח:  ὁμιλία שיחת רעים; וולג': et foristan loquitur aut in diversorio est, כנראה בהבנת שיג כמקום לסור אליו, אולי כלשון נקיה; הסורי: דלמא רניא (כתרגום של שיח באיוב י א, ועוד) אית לה או דלמא צבו סער (דבר סיור), ת"י: דלמא שועא (לשון שיחה) ליה או אשתפדא אשתדיף (בטוי אחרון זה כנראה משֻבש הוא), ואפשר שלפי הבנתו בת"י כתב רש"י: שמא יש לו דבר עם יועציו עכשיו או משיג ורודף הוא עכשיו במלחמה ע"כ. וגם רד"ק בפרושו כותב: כי שיח וכי שיג, שיח ודברים יש לו עם אחרים ואינו פונה לכם ופירוש שיג שרשו נשג מן השג תשג וכו' וענינו או יש לו אויבים ורודף אחריהם להשיגם ויונתן תרגם אשתדפא אשתדיף, ורֹב החדשים נדחקים לפרש כלשון הליכה לצד, ואין זה מסתבר, או שהשוו ב"ס גני' יג כו, אך עי' על כך בהערה שאחר זו. E. Nestle (ZAW 338,23) העיר על כך, שהשבעים תרגמו גם בירמ' כה ל (יי' ממרום)  ישאג: χϱηματιεῖ, כדומה לתרגומם של שיג, כעוסק במסחר, אך אין זה אלא שבוש בולט בנוסח השבעים, ועי' ה. שִׂיחַ.]

2 [בב"ס גני' יג כו (גם במהדורת מ.צ. סגל) כתוב: עקבת לב טוב פנים אורים ושיג ישיח מחשבת עמל. ואולם, כהערתו היפה של י. כהן בלשוננו יג, 121, וכנזכר בערך שִׁגּוּשְׁיָה ובהערת העורך שם, אין קריאה זו אלא טעות, והנכון הוא שיגושיה מחשבת עמל, כלו' מחשבת עמל מביאה לידי מהומה ומבוכה.]