*, ש"ז, בכנ' יָשְׁנוֹ, יושנו, — סגולת דבר יָשָׁן, מעמד קדום של דבר מהדברים: ריבה (השוק של הפירות) ונתמעט חוזר השוק ליושנו אמר ר' יוסי מעשה שנכנסה גרן אחת של פול במירון ובאו ושאלו את ר"ע והתיר להן את השוק אמר להן נתמעט וחזר השוק ליושנו (תוספתא דמאי ד יג). אמר ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין משרבת תחרות בציפורין התקין ר"י בן חלפת' שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין א"ר שמעון דתוספת' חזרו הדברים ליושנן (ירוש' ברכ' ג ו:). למה נקרו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו הגדולה ליושנה (שם ז יא ג). שהחזירו (אנשי כנה"ג) עטרה ליושנה (יומ' סט:). י' כוסות תקנו חכמים בבית האבל וכו' הוסיפו עליהם ארבעה וכו' התחילו היו שותין ומשתכרין החזירו הדבר ליושנה (כתוב' ח:). ויהרגו כל חכמי ישראל והיה העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה (קדוש' סו.). כל ימיו של ר' אליעזר היו עושין כרבי יהושע לאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו (נדה ז:). המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה (רמב"ם מלכ' יא א). — ואמר המליץ: דבקי לב שנים הם ביושנם להחליפם באחר אל תשחר (ר"ש הנגיד, בן משלי 123).