פ"ע, יָשַׁנְתִּי, יָשְׁנוּ, אִישַׁן, אִישָׁן, אִישָׁנָה, תִּישַׁן, יִישַׁן, וַיִּישַׁן, יִשְׁנוּ, לִישַׁן, לִישׁוֹן, ובינ' יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת, — יָשֵׁן, נח בשֵׁנָה, בפסיקה לזמן קצר של התנועה והחושים של האברים, schlafen; dormir; to sleep  במקור נדפס to slup. ויפל יי' אלהים תרדמה על האדם וַיִּישָׁן (בראש' ב כא).  וַיִּישָׁן ויחלם שנית (בראש' מא ה).  וישכב וַיִּישַׁן תחת רתם אחד (מ"א יט ה).  אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יִישָׁן (ישע' ה כז).  בשלום יחדו אשכבה וְאִישָׁן (תהל' ד ט).  אני שכבתי וָאִישָׁנָה הקיצותי כי יי' יסמכני (שם ג ו).  כי לא יִשְׁנוּ אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולו (משלי ד יו).  והנה שאול שכב יָשֵׁן במעגל (ש"א כא ז).  קראו בקול גדול וכו' אולי יָשֵׁן הוא ויקץ (מ"א יח כז).  ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך יְשֵׁנָה ותשכיבהו בחיקה (שם ג כ).  אני יְשֵׁנָה ולבי ער (שה"ש ה ב).  ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם יְשֵׁנִים (ש"א כו יב).  וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי יְשֵׁנִים (שה"ש ז י).  והשבע לעשיר איננו מניח לו לִישׁוֹן (קהל' ה יא).  — ובהשאלה למות: וְיָשְׁנוּ שנת עולם ולא יקיצו (ירמ' נא לט).  למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע וכו' כי עתה שכבתי ואשקוט יָשַׁנְתִּי אז ינוח לי (איוב ג יא-יג).  האירה עיני פן אִישַׁן המות (תהל' יג ד).  ורבים מִיְּשֵׁנֵי אדמת עפר יקיצו (דני' יב ב).  — ובמליצה: עורה למה תִישַׁן אדני הקיצה (תהל' מד כד), למה אינך עושה מה שצריך לעשות.  ויקץ כְּיָשֵׁן אדני כגבור מתרונן מיין ויך צריו אחור (שם עח סה-סו)).  — ובתו"מ, במשמ' העקרית: הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו אמר ר' יהודה נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר (סוכ' ב א).  אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן שנתתי ושלא נתתי שאישן ושלא אישן שישנתי ושלא ישנתי (שבוע' ג ה).  וכל משמר שאינו עומד אומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו וכו' ובגדיו נשרפין שישן לו על משמרו ר"א בן יעקב אומר פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן ושרפו את כסותו (מדות א ב).  דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות (ירוש' ברכ' א ב ד).  בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש לא אוכלין ולא שותין בהן ולא מטיילין בהן ולא ישינים בהן (שם מגי' ג עד.).  והבריות ישנין על מטותיהן והקב"ה משיב רוחות ומעלה עננים ומגדל צמחים (מד"ר ויקר' כח).  — ומקו' *לִישַׁן: חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין וכו' אבל אינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחיים (ב"ב ב ג).  אם היה אחד מהן ישן ובא חבירו לישן אצלו זה שבא לישן אצלו הוא המועד (ירוש' ב"ק א ג.).  אמר שמואל מותר לישן בכילת חתנים בסוכה לפי שאין לה גג (סוכ' יא.).  א"ר יהודה נוהגין היינו לישן תחת המטה בפני הזקנים (שם).  כך היא דרכה (של הצאן) לרעות בשדה כל היום ולערב לבוא לישן בתוך הדיר (מד"ר במד' ח).  — ולִישׁוֹן: אין מניחין אותו לישון אלא מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ושל עבר (מד"ר קהל', מתוקה שנת).  — *יָשֵׁן לו: הקב"ה מראה להן לצדיקים מתן שכרן בעולם הזה ונפשם שביעה והן ישינין להן (ירוש' ע"ז ג מב ג).  למלך שעשה סעודה וצר כל מיני סעודה במפה כיון שנכנסו האורחין ראו אותו ונפשם שביעה וישנו להן (שם).  למחר אני מכניס לכם את אמת המים ישן לו ולא עמד (תנחומא חקת ה).  —  ובכנ' *יְשֵׁנֵיכֶם, כמו שֵׁם: הלא מיום באתי בצל קורתכם, עבדתי בכל לב אתכם, וכל הלילה אעיר ישניכם, להתפלל לאלהיכם (ר"י חריזי, תחכ' י).  — ומשל: אל תפיחי את הישן (ילקוט תהל' ג).  — ובהשאלה, *יָשֵׁן לו מדבר, אינו עושה הדבר: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע לשעבר היית מאיר לי בין לילות ללילות וכו' ועכשיו שישנתי לי מן התורה ומן המצות נסמכו לי לילות ללילות (מד"ר שה"ש, על משכבי).  דן אותם בלילה אימתי כשהם ישנים מן העבירות שביום הם עוברים עבירות וגוזלים וחומסים לפיכך הוא דנם בלילה בזמן שהם ישנים באותה השעה שהם בטלים מן העבירות (פסיק' רבתי מ).  —  ובמליצה, יָשֵׁן, בכונה שקוע בהבלים: ישן מתי תקיץ מחשק נשפך, הלא תדע כי נגשׂים מאד אצים להדפך (ר"י הלוי, סליחה, ישן).  ישן בכנפי הנדוד נרדם בפאתי מאסר, אשכון והודי רד מאד דומם בלב זועף וסר (הוא, מאור' לש"ת, ישן בכנפי).  — °יְשֵׁנֵי בִּין, יְשֵׁנֵי דֵּעָה, וכדומה, שאינם עוסקים בדעת: עלם משכיל יתור אחר חכמה עד כי אותה יקיץ, ובכל רגע יוסיף לקח עד קץ חתום רעו יקיץ, אז ימית כל שונא שכל וישני בין פיהו יקיץ (רמב"ע, תרשיש י מה).   מתי ישני דעה יעורו משנתם, מתי שוכחי נסיעה יבינו לאחריתם (הוא, תוכחה, מתי).

— פִע', יִשֵּׁן, פ"י, תְּיַשְּׁנֵהוּ, — יִשֵּׁן את פלוני, עשה שיישן: וַתְּיַשְּׁנֵהוּ (דלילה את שמשון) על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו (שופט' יו יט).

— נִתפ', °נִתְיַשֵּׁן, — נשקע בשֵנה: קומי בעוד ליל ואל תתישני ותתעצלי (רשב"ג, שה"ש, ג).