1, ש"נ, סמי' יְתַד, מ"ר יְתֵדוֹת, סמי' יִתְדוֹת, בכנ' יְתֵדֹתַיִךְ, יְתֵדֹתָיו, יְתֵדֹתֶיהָ, יְתֵדֹתָם, — א) חתיכת עץ או מתכת חד מקצהו האחת, יחפרו בו באדמה, ויתקעוהו בכתל לתלות עליו דברים, Pflock; pieu; pin: ותקח יעל אשת חבר את יְתַד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את הַיָּתֵד ברקתו שופט' ד כא.  וכל הַיְתֵדֹת למשכן שמות לח כ.  וכל יְתֵדֹתָיו (של המשכן) וכל יִתְדֹת החצר נחשת שם כז יט.  אהל בל יצען בל יסע יְתֵדֹתָיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו ישע' לג כ.  את מיתריו (של שער החצר) וִיתֵדֹתֶיהָ שמות לט מ.  ואדניהם וִיתֵדֹתָם ומיתריהם במד' ג לז.  הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי מיתריך וִיתֵדֹתַיִךְ חזקי ישע' נד ב. — ובמליצה: ממנו פנה ממנו יָתֵד ממנו קשת מלחמה זכר' י ד. — ותקועה בכתל לתלות עליו דברים: אם יקחו ממנו (מעץ הגפן) יָתֵד לתלות עליו כל כלי יחזק' יה ג. — ובמליצה: ותקעתיו יָתֵד במקום נאמן וכו' ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים ביום ההוא נאם יי' צבאות תמוש הַיָּתֵד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה ישע' כב כג-כה. —  ואמר המשורר: וכאשר העביר הגדוד שופר תרועה, להמיש היתד התקועה, שנסתי מתני באזור הנסיעה ר"י חריזי, תחכמ' ג. — ובהשאלה במשמ' מדור קבוע: כמעט רגע היתה תחנה מאת יי' אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יָתֵד במקום קדשו עזר' ט ח. — ולחפר בו באדמה: וְיָתֵד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך בחוץ וחפרתה בה דבר' כג יד. — ב) במלאכת האריגה, יְתַד הארג, העץ שבו שובטים הארג לקרב החוטים זה לזה: אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת ותתקע בַּיָתֵד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את הַיְתַד הארג ואת המסכת שופט' יו יג-יד. — ובתו"מ, במשמ' העקרית, *יָתֵד של אהל, של מחרשה, של משוחות: המסר הגדול ויתד של מחרישה שבת יז ד.  יתדות אהלים ויתדות המשוחות טמאות כלים יד ג.  אצבעותיו של אדם דומות ליתדות כתוב' ה:.  ראשי המיתרים האחד היה קשור ביריעות וראשיהם השני היה קשור ביתדות והיו נועצים היתדות בארץ כדי שלא יגלול הרוח ליריעות מד"ר במד' יב. — *והבולטים מכותלים: יתידות היוצאות מכותלי המבוי אדם נותן עליהן את הקורה ירוש' ערוב' א יח ד.  היו שתי יתידות יוצאות וסיכך על גביהן שם סוכ' ב נג..  נעץ יתד באילן ותלה בה כלכלה למעלה מעשרה טפחים שבת קנה..  כגון שנעץ שתי יתידות עקומות על שני כתלי מבוי ערוב' ט..  בשעה שהיה מבקש לתלות את קופתו היה מביא יתד ונתלה בה ואח"כ היה תולה את קופתו מד"ר בראש' מ.  היה כאסקופה התחתונה שהכל דשין בה וכיתד הנמוכה שהכל תולין בה דא"ז א.  ומשל, יש לו יָתֵד להתלות בה, ר"ל יש לו אדם גדול במשפחתו, יש לו על מי לסמוך: אשרי אדם שזכו לו אבותיו אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה ירוש' ברכ' ד ז ד. — ובמליצה: שלש יתידות גדולות בעולם אברהם יצחק ויעקב מד"ר בראש' מג.  ויהי אחרי מות יהושע מיד נתגרו בהן יתידות הארץ שם סב. — ומליצה, *יָתֵד היא שלא תמוט, דבר קבוע, שאין לשנותו: (והלא פעמים לא אמרת לנו כן) א"ל יתד היא שלא תמוט גיט' יז..  כל מדת חכמים כן העמידוה יתד ולא תמוט רש"י כתוב' קד.. — °יְתֵדוֹת הכנור, שהנימים מתמתחים על ידיהם: כמו האצבעות והיתדות אשר ישתנו בכל מיתרי הכנור מוסר הפלסופ' א כ.  בכלי ההוא הנקרא מנים שעליו ינוחו חמשים יתידות וכו' יתד אחד לכל נקב שלטי הגבור' ו.  ואל יפול לב אדם לאמר כנורו של משה שלם היה במיתריו ויתדותיו משוערים במדה ערוכה בכל ושמורה נפוצ' יהודה א. — ג) בהשאלה, *יְתֵדוֹת דרכים, טיט קשה בולט חד2: וגץ יוני אלו יתדות הדרכים שאין טובלים בהן מקוא' ט ב.  ואלו הן יתידות הדרכים אלו שמהלכין עליהן בימות הגשמים והן מתמעטין תוספתא שם ו יד.  מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע שהיו (מהלכין) בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים ירוש' ברכ' ב ה ד. — ד) °בגוף בע"ח, כעין שִׁנַּיִם בולטות מעצם כף הירך, Ligamentum teres femoris3: היתדות שבעצם הכף שיוצאת על העצם הזכר ואוחזת אותו רמב"ם שחיט' י ג. — וכמו"כ בחלקי אברים אחרים: תבנית האצטומכא היא ארוכה ועגולה והיא ממה שהיא ממול חוט השדרה שטוחה ותחתונה יותר רחב מעליונה והכבד מקיף עליה ודבק בה ביתדותיה כמו שיאחז האדם באצבעו פרקי משה א. — °יְתַד הארץ, כנוי להקטב: כל כוכב מן המזרח לצד אמצע השמים ואחר מאמצע השמים לצד המערב ואחר מן המערב לצד יתד הארץ ואחר מיתד הארץ לצד המזרח אמונה רמה 62. — ה) °במלאכת השיר, יָתֵד, שוא מחֻבר לתנועה שלאחריה4: והשוא המתנועע עם התנועה שהיא אחריו קורין5 אותו יתד ושוה הם בעיניהם במשקל גְבָרִים כמו חֲמוֹרים כי הפתח החטף לא הוסיף על השוא המתנועע רק יקרא ג"כ יתד וכו' כמו נְדוֹד הֵסִיר אוֹנִי, וְהִבְהִיל רַעֲיוֹנִי, וְשָׂם פִי וּלְשׁוֹנִי, אֲסוּרִים בַּזִּקִּים, והנה עקר כל אחד יתד וארבע תנועות ראב"ע, צחות, שער מה"פ והשמות.  ובעבור היות זה המשקל כבד בלשון הקודש ובעבור היתידות הוצרך בעל החרוזים להפסיק מלת כְּגִבּוֹר וכו' כי חרוז אחד הוא שם.  והיתד (בשיר) הוא כל שוא מונע עם איזו תנועה מהתנועות עמו כמו מלת שְׁמוֹר עד"מ ר"י קמחי, שקל הקדש יה.  וצריך לדעת עוד כי המשוררים יקראו יתד לעבד ומלך יחד ולמלך לבדו יקראו תנועה דמיון זה דְבָרִים הוא מורכב מיתד ותנועה כי שוא הדלת וקמץ הבית הוא היתד וחירק הריש היא התנועה רמב"ח, דרכי נעם ט:.  הדרך הראשון הם המרובעים הפשוטים ונתיבות זה הדרך שלשה נתיב החרז ונתיב ההלצה ונתיב היתדות והתנועות שם י:.  המרובעים הפשוטים אשר לא יסכימו חרוזיהם וכו' ונקראו פשוטים להיותם בלתי בעל יתדות שם.  הנתיב הראשון בבחינת תנועותיו ויתדותיו שם כד:.  וכשנדביק השבא איזו שבא שתהיה פשוטה או מורכבת אל אחת מהז' תנועות שהם הז' מלכים נקרא המורכב משניהם יתד כמו מְעַט צרי רס"ע אבן דנאן, פרק בחרז.  שיר פשוט הוא שיר שאין בו שום יתד אבל כלו תנועות ונראה שגם השיר שאין בו שום תנועה אלא כלו יתד  ראוי להקרא שיר פשוט ערוג' הבשם לב. —  ו) בחכמת הכוכבים, °כ"א מארבע נקודות מגלגל המזלות: בכל עגול יש לו שני אלכסונים הנה יתחלק הגלגל לארבעה חלקים שנים בכל חלק בקצר האלכסון ואלה הם נקראים יתדות כאשר אפרש ראב"ע, ספ' הטעמים ג.  ובעבור זה חלקו כל נקודה מד' הנקודות (של הגלגל) על ג' חלקים וקראו הד' נקודות יתדות וכו' והיתד הראשון שהיא המעלה הצומחת הוא, ראש' חכמה ב.  הבית הראשון והד' והז' והי' ארבעתם יקראו יתדות שם ג.  שתדע מולד האדם ותדע יתדות מזלו ומקום הטובים והרעים הוא, המבחרים, כ"י ברלין.  בעת שהוא (הירח) ביתד מזרח או זולתו מן היתדות מו"נ ג לז.  בהיות הירח במעלה פלונית בעת שהוא ביתד הכבוד או מזולתו מן היתדות מנח' קנא' לאבא מארי ה, בשם רמב"ם. — ואמר המליץ: ושקל השמש במעגלותיו, והושיב הצומח על ארבע יתדותיו, וחקק כל כוכב איש על דגלו באותיותיו ר"י חריזי, תחכמ' כב.