ש"ז, — א) הסגולה של דבר כָּבֵד, Schwere, Last; lourdeur, pésanteur; heaviness: כֹּבֶד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם (משלי כז ב).  — ובתו"מ: למה כורכן (את עץ הארז והאזוב) וכו' כדי שיהא בהן כובד ויפלו לתוך שריפת הפרה (יומ' מא:).  — וכנוי להצואה שבגוף: אל תקרי (בפסוק וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו) כבודו אלא כובדו1 (סנה' סג:).  — ומצוי בסהמ"א: והקו אין בו תועלת במשקולת הבנין כי אם למשוך את כובד האבן המראה את תיקון הבנין או עיוּתו (ר"א בר חייא הנשיא, הגיון הנפ' א).  וישימו עליהם (על הבהמות) מעמס וכל מיני כובד ויכריחום למשוך קרונות טעונות משקל (ר' קלוני', אגר' בע"ח א ב).  שבעליו הרגישו בו מיד כשנפל ממנו או מחמת כובדו או מחמת חשיבותו ותמיד היה ממשמש בו ומרגיש כשנופל (טור, אבידה רסב ה).  — והכֹּבֶד בחכמת הטבע: מבואר שכל כובד שיותן בקו העובר על מרכזם שהוא אינו שוקל כלום (יש"ר, אלים, גבור' ה', מדרג' לה).  ויתבאר מכאן שהכח יוכפל לאין תכלית לעולם עד שלא ינתן כובד בעולם שאין לאל ידי המיכאניקה למושכו אליה (שם לו).  הנך רואה שאין אנו מרגישים כובד האויר בשום פנים וכל זה לפי שיש לו מקום רחב ידים להתנועע אנה ואנה (טוביה הרופא, מעש' טוביה, יסו"ע א).  למידין מכאן שכל גשם שיש בו כובד גדול בודאי יהיה רוב בנינו מיסוד העפר (שם ד).  נטית ונפילת הגשם על הארץ יקרא הכובד דהיינו שנאמר כל הגשמים הם כבדים מצד חומרם ואותו הכובד הוא סבת השתדלות הגשמים לרדת מטה (ראש' למודים ב ד נט).  — °מֶרְכַּז הַכֹּבֶד, Schwerpunkt; centre de gravité; - of gravity: מרכז הכובד יקרא אצל בעלי המוכאניקה הנקודה שכשיתלה אי זה גשם בה לא יתנועע לשום צד (יש"ר, אלים, גבור' ה' לה).  ומרכז הכובד גדרו פאפוס בילקוט הלמודים שלו בשם אירוניס נקודה בתוך הגשם שכשנדמה הגשם הכבד תלוי ממנה ויובא כך תלוי יהיה שקט בלתי מתנועע ומתהפך אלא עומד במצב אחד (שם, מע' חתום, סי' ל).  וראוי שתדע שמרכז הכובד על ב' מינים או טבעי או הכרחי (שם).  המשקל ששוקלים בו אינו משתנה בכמותו כי לעולם הוא בעצמו אבל משתנה באיכותו שכפי מה שמתרחק ממקום שתלוי בו אותו הכלי והוא מרכז הכובד וכו' כך גדול כבדו ושוקלים דברים כבדים יותר (אמונ' חכמים, אביעד שר שלום יב).  וכמו כן נוכל לחשוב אצל כל הגופים כאלו הגוף ההוא מחובר מגופים או משקלים קטנים אשר המה חלק מהשלם והמה מדובקים יחד ע"י איזה כח ולכלם יש נקודה אחת כללי אשר הוא מרכז הכובד מכל הגוף השלם ונוכל לצייר כאלו כובד כל הגוף ואף אם הוא גדול מאד ומשונה בתמונתו יהיה מצומצם תוך אותו המרכז (ראש' למודים ב ד פז).  — כֹּבֶד מלחמה וכיוצא בזה, עֻזה וחזקתה: כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כֹּבֶד מלחמה (ישע' כא יה).  — וכֹבֶד העשן וכדומה: הנה שם יי' בא ממרחק בער אפו וְכֹבֶד2 משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת (שם ל כז).  — ובמשמ' רִבּוּי עצום: פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וְכֹבֶד פגר ואין קצה לגויה (נחו' ג ג).  הביא עליהם (על המצריים) הקב"ה חשך של גיהנם ומי שהיה יושב לא יכול לעמוד ומי שהיה עומד לא היה יכול לישב מפני כובד החושך (מדרש ויושע יא).  — °כֹּבֶד המחלה וכדומה: שלשול הבא ביום גבולי בכמות גדול סימן טוב הוא ואם בשאר ימים יורה על כובד ורוע החולי (מעש' טוביה, ארץ החדשה ז). — °וכֹבֶד באברים, בראש, בגוף, וכדומה: קור מוחש עם העדר כובד ועצלה ומתון ולובן מראה הפנים (קאנון ג א א כ).  ואותות תגבורת הליחות אמנם האדומיית הנה כמו כובד אין מופלג ועקיצה והתלהבות ושרפה חזקה ויובש בנחירים וכו' ואמנם בשחוריית יהיה הכובד פחות ותהיה התעורה יותר (שם).  ואם לא יהיה (כאב הראש) בשתוף יהיה בשאר פעולות המוח פגע כמחשך בעין ותרדמה וכובד תמיד עם היות שהאברים נכונים (שם שם ב ז).  בכובד הראש יועיל ממנו הנקויים ועשיית הפתילות למטה (שם שם לא).  ולפעמים ימצא בעליו בתליאות הקרבים כובד ומתיחה (שם יד ב א).  כאב הראש ההוה מהיובש הנה הוא חלוש ואמנם הליחות לא יקרה עמה כאב כלל ואמנם רוב הליחות בחוש מחדש בו כובד לא כאב (פרקי משה ג).  הטובים (שבמים הם) אותן שאינם גורמים כובד באצטומכא (טוביה הרופא, מעש' טוביה, יסודי עולם ה).  הווסת העתיד לבוא בנשים יקרה להן כאב וגם כובד הכליות והמתנים (שם, ארץ החדשה ג ח).  ויבוא אחריו כובד גם כאב הראש ושינה עמוקה (שם ט).  ונפוח הבטן ורגלים וקושי הנפיחה וכובד בפרוכת הלב ורפיון אברים (שם, בית חדש ג ו).  ובכל קדחת מפסקת קודם עונתה יקרה לבעל הקדחת הסימור והזירור והמתיחה וכובד האיברים וכאב הפרקים (שם, משמר' הבית א).  — °כֹּבֶד נשימה, שקשה לאדם לנשם: ימשך אחר הסתימה כובד הנשימה (קאנון ג יד ב ג).  —  ובהשאלה, *כֹּבֶד ראשׁ, נטיית נפש ורוח למחשבות  חשובות וקצת עצבות: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש (ברכ' ה א).  מצאו (את הגוי) לפי דרכו שואל בשלומו בכובד ראש (תוספתא ע"ז א ב).  מצאו (את האבל) בשוק אומר לו בשפה רפה ובכובד ראש (מו"ק כא:).  ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש מיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך (רמב"ם שבת ל ב).  — ב) *חלק מחלקי הנול של האורג, קורה שעליה נכרך השתי למעלה ולמטה, Weberbaum; ensouple; veavers beam: המעלה מן הפקעת לחברתה מן הסליל לחברו מן הכובד העליונה לכובד התחתונה (נגע' יא ט).  הנוגע בכובד העליון בכובד התחתון בנירין ובקירוס ובחוט שהעבירו על גב ארגמן (כלים כא א).  כובד העליון וכובד התחתון מהו לטלטלן בשבת (שבת קיג.).