ד. כָּבֵד
°, פעל נגזר מן ג. כָּבֵד, — קל לא נהוג.
— פֻע', °כֻּבַּד, מְכֻבָּד, — לקוי בחלי הכָּבֵד: ביום שתחל (הקדחת) לאחוז אותו תשכון על האדם עצלות כמכובד תרדמה ויתמתח ויתפתל כאדם אשר שקד כל הלילה (אסף הרופא 148, כ"י מינכן).
— הָפע', °הֻכְבַּד, °מוכבד, — כמו °מכֻבד שקודם זה: אמר גלינוס המוכבד כלומר עלול הכבד הוא אותו שבפעולות כבדו יש חולשה מבלי ענין נראה ממורסא או דבילה (קאנון ג יד ב א). הנה המראה (של פני החולה) מהדברים המורים ברוב על רוב עניני הכבד כי המוכבד ברוב הענין יהיה נוטה לכרכמות ולובן וכו' והרופא המומחה ידע המוכבד והאצטומכיי שניהם במראיהם (שם).