*, *כּדאי, *כדיי, תה"פ, לזכר ולנקבה ולרבים, ולפעמים לנק' כְּדָאִית, ולרבים כְּדָאִים, כדיים, — כְּדַי הוא, כְּדַי היה, יש בו כמה שדַי לענין מהענינים, ר"ל ראוי, verdient, würdig; digne, méritant; worthy, deserving: א"ר טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל (ברכ' א ח).  ואומרים לפניה (לפני הסוטה) דברים שאינה כדי לשומען היא וכל משפחת בית אביה (סוטה א ד).  א"ר חנינא סגן הכהנים כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה (תענ' יג.).  — כְּדַי הוא לסמוך עליו: מעשה ועשה רבי כר' אלעזר לאחר שנזכר אמר כדי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק (ערוב' מו.).  (אמר לו רבה בר בר חנה לבנו) בני לא תאכל (החלב שבקיבה) לא בפני ולא שלא בפני אני שראיתי את רבי יוחנן שאכל כדי הוא רבי יוחנן לסמוך עליו (פסח' נא.).  פעם אחת נכנסתי אחר ר"ש בן ר' יוסי בן לקוניא לגינה ונטל ספיחי כרוב ואכל ונתן לי ואמר לי בני בפני אכול ושלא בפני לא תאכל אני שראיתי את ר' שמעון  בן יוחי שאכל כדי הוא רשב"י לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו אתה בפני אכול שלא בפני לא תאכל (שם ב:).  — כְּדַי לדָבָר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו (אבות ו א).  כדאי השליח למי שנשתלח אצלו וכדאי מי שנשתלח אצלו לשליח (ספרא בחקתי, בסוף).  — ובהחלט: אמר לו (משה ליתרו שרצה ללכת לארצו) אלו אחר שלא ראה נסים וגבורות במדבר ויניח וילך כדיי הוא הדבר אתה שראית תניח ותלך (ספרי במד' פ).  אלוהי עד שלא נוצרתי איני כדאי (להיות נוצר) ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי (ברכ' יז.).  גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים מחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם אם אמר יודע אני ואיני כדאי1 מקבלים אותו מיד (יבמ' מז.).  — ואחרי מ"ר: ר' שמעון אומר (אלדד ומידד) במחנה נשתיירו לפי שראו את משה שמברר לו הזקנים אמרו אין אנו כדיי לגדולה זו הלכו והטמינו את עצמם (ספרי במד' צה).  — ולפני המספר: נבוכדנצר אמר אין כדיי באי העולם לשרות ביניהם אעשה לי עב קטנה אדור בה (תוספתא סוט' ג יט).  — כְּדַי שֶׁ...: לפי שאמרה (תמנע) אין אני כדי שאהיה לו (לאליפז) לאשה אהיה לו לפילגש (ספרי דבר' שלו).  אמר לו (האיש שהמרה עם חבירו להקניט את הלל) אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל א"ל הן אמר לו אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל א"ל בני מפני מה אמר לו מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז א"ל (הלל) הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד (שבת לא.).  (שלחו חכמים לשאול מר' ירמיה) עד אחד בכתב ועד אחד על פה מהו שיצטרפו וכו' (שלח להם) אני איני כדיי ששלחתם לי אלא כך דעת תלמידכם נוטה שיצטרפו (ב"ב קסה:).  כדיי הוא אבא שישתמש בבגדי מלכות (פסיק' רבתי כג-כד).  מפני שכדי היה רב שלא יקדום שמואל עליו (תשו' הגא', הרכבי רעד).  — ולנק' כדאית: למלך שמבקש ליקח לו אשה בת טובים ובת גנוסים שלח אצלה שליח דבר לה אמרה איני כדאית לשפחתו אלא רצוני לשמוע מפיו וכו' (מד"ר שה"ש, ישקני).  ושאלו ממני אם מודעה זו כדאית ומספקת לבטל שטר המחילה שעשה אח"כ (שו"ת תורת חסד ריט).