*, עי' ערך דַּי. — ובהוספת כְּ הדמיון *כְּדַי, כמה שנצרך לדָבר: אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד' אמות לזה וד' אמות לזה הא יש בה כדי לזה וכדי לזה חולקין ב"ב ב:. — ובסמי' *כְּדֵי, עי' דַּי, והוסיפה עוד המשלים האלה: עני שראה כדי פאה בין בתבואה ובין באילן תוספתא פאה ב ח. מביא שני לגינין וממלא מן זה כדי תרומת מעשר על שתיהם ומזה כדי תרומת מעשר על שתיהן שם דמאי ח כב. קונם שאני נהנה לפלוני ושהא כדי דיבור וחזר ואמר לפלוני אסור בראשון ומותר בשני כמה כדי דיבור כדי שאילת שלום שם נדר' ה א. שהא כדי הילוך ארבע אמות ירוש' ברכ' ד ח ג. לוקח (תאנה) אחת ומניח אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות ואם לאו פטורות שם מעשר' א מח ד. היו שם שש עשרה אמה נותן לו כדי עבודתו וזורע את המותר ערוב' ג:. כמה הן מקורבין כדי ראשה ורובה של פרה שם כב.. כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו מו"ק יט.. וכמה שיעור סתירה כדי טומאה כדי ביאה כדי העראה כדי הקפת דקל סוט' ד.. — °כְּדֵי מה: אין בזה להיות מצוה מחמת מיתה אלא א"כ מת קודם סמוך לדברים הללו ביום או יומים כדי מה שהאדם חש בגופו השטר' לר"י ברצלוני נד. — וגם °בִּכְדֵי: למוכרם או למשכנם בכדי ממון השטר חוב שהוציא לפנינו שם א. כזית בכדי אכילת פרס טויו"ד, הלכ' תערוב' צט. עד שיהיה גלגל המישור לפי כן נוטה על שטח האופק הזה לצד דרום בכדי קשת הדומה והשוה לקשת יסו"ע לר"י ישראלי ב יב. ועתה בא והתבונן בצורה ע"ה וראה שבכדי קשת של כל גליל וגליל הוא חצי קשת יומו שם. הואיל ובכדי מדתה הוא מה שיותיר חצי כל יומם ויומם מימות החמה שם. — ומכדי: שיש בו יותר מכדי מזיגה טויו"ד, יין נסך קלד. אינו בולע יותר מכדי קליפה שם קלה. — ועם פעל אחרית עם שֶׁ, כְּדֵי שֶׁתפעל, כמה שנצרך לזה: כמה יהא חורש כתלמי הרביעה אבא שאול אומר כדי שלא ישייר רובע לבית סאה כלא' ב ג. לעולם מכרה קיים עד שיהא שם (באונאה) כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין כתוב' יא ז. לא יטייל אדם על שפת כל המדינה כדי שתחשך וילך למרחץ תוספתא שבת יז י. אם יש לו שהות כדי שילך ויחזור חוזר שם פסח' ב יב. הקדימו שעה אחת או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו ירוש' ברכ' ג ו:. אין משלחין איגרת ביד עכו"ם ע"ש אלא א"כ קוצץ לו דמים בש"א כדי שיגיע לביתו ובה"א כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה שבת יט. — ובִכְדֵי: אונאה וביטול מקח בכדי שהדעת טועה ב"ב עח.. — ועם ל, כְּדֵי לפעֹל: המוציא חבל כדי לעשות אוזן לקופה גמי כדי לעשות תלאי לנפה שבת ח ב. עד שיכה בדבר שיש בו כדי להמית מכי' משפט', נזיק' ו. כמה שיעור עכול כדי להלך ארבע מילין ריש לקיש, ברכ' נג:. ליבה ולבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותה חיב ב"ק ס.. שאור של חיטין שנפל לעיסה של חיטין ויש בו כדי לחמץ בין יש בו כדי להעלות במאה ואחד בין אין בו כדי להעלות במאה ואחד אסור חול' צט:. — ובמשמ' למען: למלך שהיו לו ב' עבדים וגזר על אחד מהם שלא לשתות יין שלשים יום אמר מה גזר עלי שלא אשתה יין עד שלשים איני טועמו אפילו שנה אחת וכו' וכל כך למה כדי לפוג את דברי רבו ספרי דבר' כח. מפני מה אמרו הניזקין שמין להן בעידית מפני הגזלנין והחמסנין כדי שיהא כל אחד ואחד אומר למה אני גוזל למה אני חומס למחר ב"ד שמין שדה יפה שלי תוספתא כתוב' יב ב. אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מקבלין אותו בסבר פנים יפות ומעלין ומושיבין אותו עמהם אם יש ממש בדבריו פטרוהו ולא היה יורד משם עולמית ואם לאו לא ירד משם כל אותו היום כדי שלא תהא עלייתו ירידה לו שם סנה' ע ג. ויתורה ביו"ט הראשון של פסח כדי שיהא לו מה לוכל ברגל ירוש' מע"ש ה נו ג. ומדליקין נר על גביו כדי שיהו רואין אותו ושומעין את קולו שם יבמ' טז יה ד. חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא וכו' ואחר כך אקרא ק"ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה ברכ' ד:. עשה לה (להאשה) דדים במקום בינה וכו' כדי שלא יסתכל במקום ערוה רב מתנא אמר כדי שלא יינק ממקום הטנופת שם י.. לעולם יהא אדם ערום ביראה וכו' ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם ואפילו עם נכרי בשוק כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה שם יז.. לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשונים שם מז:. השכם וצא הערב וצא כדי שלא תתרחק שם סב.. פעם אחת הלך ר"ח בן עקיבא למקום אחד ומצא חריות של דקל שגדרום לשום עצים ואמר להם לתלמידיו צאו וחשבו כדי שנשב עליהן למחר שבת נ.. לא היה מאריך בתפלתו כדי שלא להבעית את ישראל יומ' נג:. יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה וכו' (ומדוע שאלו את אברהם איה שרה אשתך) כדי לחבבה על בעלה רבי יוסי בר"ח אמר כדי לשגר לה כוס של ברכה ב"מ כז.. ולמה כתב לו בלשון מכר כדי לייפות כחו ב"ב נא.. אמר לו דבר שהראשונים לא אמרו בו טעם תשאלני בבית המדרש כדי לביישני שם פא:. ומפני שני דברים אמרו כותבין שובר אחת כדי שיכוף לפורעו ואחת כדי שיגבה מזמן ראשון שם קעא.. ומה ראה משה לעשות שנים עשר ימי חנוכה כדי לחלוק כבוד לנשיאים הור' ו:. מצינו שעיקם הקב"ה שתים ושלש תיבות בתורה כדי שלא להוציא דבר טומאה מתוך פיו מד"ר בראש' לב. ולמה השליכו אותו (את משה) ביאור כדי שיהיו חושבין האסטרולוגין שכבר הושלך למים ולא יחפשו אחריו שם שמות א. אמר לו הקב"ה (למשה) אלו המכות אשר שמתי בידך עשה אותם לפני פרעה על ידי המטה הזה ואני אחזק את לבו כדי לפרוע דינם מהם שם ה. כיון שראה פרעה שבעת שהיה יוצא המימה משה מקדימו בדרך נמנע שלא לצאת כדי שלא יפגע בו משה שם יב. יושבים (הלויים) ומתפללים שתעשה ארץ ישראל פירותיה כדי שיטלו מעשרותיהם שם במד' ה. שאין לך חביב לפני הקב"ה כשליח שמשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו כדי שיצלח בשליחתו שם טז. אמר הקב"ה לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות אלא להודיען אי זו דרך טובה שיבחרו אותה כדי שיטלו שכר שם דבר' ד. ואמרו (נדב ואביהוא) אימתי שני זקנים הללו מסתלקין כדי שניטול שררה ונהיה אנחנו ראשונים לכל דבר תנחומא אחרי יג. כל הנמנע מלעשות מצוה או מלסייע את חברו כדי שלא יעני סוף בא לידי עוני הרי"ף ב"מ יח.. — ומצוי בסהמ"א. — ועם כֵּן אחריו, *כְּדֵי כֵּן, במשמ' בה במדה: יש עמל ויגע ורץ וכדי כן הוא מתאחר ב"ס גני' יא יא. קרב נדיב היה רחוק וכדי כך יגישך שם יג ט.