°, פ"י, פָעו' כָּדוּם, כְּדוּמָה, — כָּדַם הדבר במים וכדו', שקע אותו, הדבר כָּדוּם, שקוע, eingesunken; enfoncé; sunk: וראש לה (להחיה הגדולה שראה בתוך הים בנסעו על הספינה) כאני שיט וכו' וגוף לבן וגב ירוק וצואר כמו מגדל ובטן כערימה, ובסנפיר כמו חרב לטושה וקשקשת כסוחרה אדומה, וגזרתה למשגיחים כמו צור אשר היתה בלב הים כדומה1, ושטה מסביבות לספינה ואין מגיד ואין נואם נאימה (ר"ש הנגיד, הלכושל ולנופל תקומה). — ובהשאלה, °ישב כָּדוּם, עצב ונוגה: ביום נפש תחושב על עונה ולפני יוצרה תשב כדומה2 (רמב"ע, קטע כ"י גני' בביה"ס לעדת ישראל בקהיר).
1 בהערות הרכבי נאמר: ע"ד הכתוב כצר כדמה בתוך הים. עכ"ל. אבל לא הגיד לנו איך פרש ר"ש הנגיד את המלה כדמה שביחזק', ועל כרחנו עלינו לאמר כי ר"ש הנגיד לא פרש כדמה כדעת המפרשים הקדמונ' מלשון דום במשמ' שתיקה או כליון, כי אין לשתיקה וכליון שום ענין לכאן, שהתנין היה חי וקים והטיל פחד על כל אנשי הספינה. והכונה האחת הנאותה כאן היא רק מענין שקיעה בתוך הים, ובודאי כך פרש ר"ש הנגיד את המלה כדמה ביחזק', והוא עכ"פ פרוש מתישב על מליצת הכתוב שם, אעפ"י שפרושה האמתי של מלה זו שם הוא, לפי דעתי, אחר, עי' ערך דמה. ואולי פרש הנגיד מלשון זה גם את המלה כדומים שבמשנה, ע"ש שמשקיעים אותם בתוך מי הבור לשלות הדלי שנפל שמה.
2 ואולי כאן הכונה פשוט כמו דומה, אעפ"י שאין זו מליצה יפה.