1, כַּדְכֹד2, ש"ז, — אבן יקרה, לא נתברר בודאות איזו, Art Edelstein; esp. de pierre prec. a cert. gem: ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה בוץ וראמת וכַדְכֹּד נתנו בעזבוניך (יחזק' כז יו). הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים ושמתי כַּדְכֹד3 שמשתיך ושעריך לאבני אקדח (ישע' נד יא-יב). — ובמד': אמר לו לך והראה לר' יהושע בן לוי אלו אבני כדכד והוא יושב במדינה הגדולה בלוד ואל תראה לו אותם שם אלא הוליכהו למערה של לוד וכו' כיון שהוליכו למערה והראה אותם לו מיד הבהיקה כל לוד מאורם (פסיק' רבתי לב).
1 לא נתברר מקורו.
2 כ רפה אחרי שוא נח, וע' לקמן.
3 נמסר במסורה: בכף רפה ודכותיה כַּלְכֵל (ירמ' כ י), ובדני' ה יא נמסר: חד מן י"ח מלין דגשי' בתר יהו"א בלא מבטל וסימ' כי גאה גאה, ידמו כאבן, ה' מי כמוך נאדר בקדש, כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, נלאתי כלכל, ושמתי כדכד, וחכמה כחכמת אלהין. ואמר בהן קניג (Kö. I, 63), כי זה לברח מכפילת קול שוה, אך זה דחוק. ואמרו הקדמונים כי הוא כרכונד ﻜﺭﻜﻭﻧﺪ בערב', והיא אבן אדמה, כעין האֹדם או האבן הנקראת Spinell. — ועי' *כרכדון.