כְּדִי
° 1, בִּכְדִי, — חנם, בלי תועלת: ובלי סדר ותקון וכפל דברים בכדי וחנם הקולות יחדלון והקולמוס יעשה דרכו (ר"א מודינא, ארי נוהם א). המוך נתלכלך מדם המכה היוצא עם מי הרגלים ונתקלקל בכדי (מחצית השקל, הלכ' נדה קצא ד).
1 בארמ' לא שדי איניש זוזי בכדי (כתוב' לו:), אין אדם משליך זוזים חנם. כל מילי דכדי לא דבירי אנשי (סנה' כט:). ופרשו הגאונים: כדי לשון דבר רק שאין בו טעם הוא (תשו' הגא', הרכבי תלו).