תּוֹרָה

1, ש"נ, סמ' תּוֹרַת, כנ' תּוֹרָתִי, תּוֹרָתְךָ, תּוֹרָתֶךָ, תּוֹרָתוֹ, תֹּרָתוֹ, מ"ר תּוֹרֹת, תּוֹרוֹת, תּוֹרֹתַי, תּוֹרֹתָי, תּוֹרֹתָיו, — א) הוראה וצו לאדם הנאמר לו מפי האל או מפי שליחו לעשות דבר או שלא לעשותו, Weisung; préceptes; instruction: זאת חקת הפסח וכו' כל עדת ישראל יעשו אתו וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליי וכו' תּוֹרָה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם (שמות יב מג-מט). תּוֹרָה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם (במד' יד יו). — ובסמיכות אל נושא ההוראה וענינה: זאת תּוֹרַת העלה (ויק' ו ב). וזאת תּוֹרַת  המנחה (שם שם ז). זאת תּוֹרַת החטאת (שם שם יח) וזאת תּוֹרַת  האשם (שם ז א). וזאת תּוֹרַת  זבח השלמים (שם שם יא). זאת הַתּוֹרָה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים (שם שם לז). זאת תּוֹרַת הילדת לזכר או לנקבה (שם יב ז). זאת תּוֹרַת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים (שם יג נט). זאת הַתּוֹרָה לכל נגע הצרעת ולנתק וכו' להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תּוֹרַת הצרעת (שם יד נד-נז). זאת תּוֹרַת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע (שם יה לב). צור תעודה חתום תּוֹרָה בלמדי2 (ישע' ח יו). הלא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים לְתוֹרָה ולתעודה3 (שם שם יט-כ). שאל נא את הכהנים תּוֹרָה לאמר הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו וכו' (חגי ב יא-יב). — ב) במשמ' כללית במ"י או במ"ר, תורת האל או תורת הנביא, או הכהן או האב והאם4 וכדו', כלל ההוראות והצוויים האמורים מפיהם: וישמר משמרתי מצותי חקותי וְתוֹרֹתָי (בראש' כו ה). עד אנה מאנתם לשמר מצותי וְתוֹרֹתָי (שמות יו כח). והודעתי את חקי האלהים ואת תוֹרֹתָיו (שם יח יו). והזהרתה אתהם את החקים ואת הַתּוֹרֹת והודעת להם את הדרך ילכו בה וכו' (שם שם כ). יורו משפטיך ליעקב וְתוֹרָתְךָ לישראל (דבר' לג י). האזינו תּוֹרַת אלהינו עם עמרה (ישע' א י).  כי מציון תצא תוֹרָה ודבר יי' מירושלם (שם ב ג). כי מאסו את תּוֹרַת יי' צבאות (שם ה כד). כי תוֹרָה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע (שם נא ד). שמעו אלי יודעי צדק עם תּוֹרָתִי בלבם (שם שם ז). ותפשי הַתּוֹרָה לא ידעוני (ירמ' ב ח). על עזבם את תּוֹרָתִי אשר נתתי לפניהם (שם ט יב)5 ואתי עזבו ואת תּוֹרָתִי לא שמרו (שם יו יא). לא תאבד תּוֹרָה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא (שם יח יח). נתתי את תּוֹרָתִי בקרבם ועל לבם אכתבנה (שם לא לב). כהניה חמסו תוֹרָתִי ויחללו קדשי (יחזק' כב כו). ותשכח תּוֹרַת אלהיך (הושע ד ו). אכתב לו רבי תוֹרָתִי כמו זר נחשבו (שם ח יב). על כן תפוג תּוֹרָה ולא יצא לנצח משפט (חבק' א ד). כהניה חללו קדש חמסו תּוֹרָה (צפנ' ג ד). ולבם שמו שמיר משמוע את הַתּוֹרָה ואת הדברים אשר שלח יי' וכו' (זכר' ז יב). תּוֹרַת אמת היתה בפיהו (של הכהן) וכו' כי שפתי כהן ישמרו דעת וְתוֹרָה יבקשהו מפיהו (מלאכי ב ו-ז). אינכם שמרים את דרכי ונשאים פנים6 בַּתּוֹרָה (שם שם ט). האזינה עמי תּוֹרָתִי הטו אזנכם לאמרי פי (תהל' עח א). בעבור ישמרו חקיו וְתוֹרֹתָיו ינצרו (שם קה מה). טוב לי תוֹרַת פיך מאלפי זהב וכסף (שם קיט עב). מה אהבתי תוֹרָתֶךָ (שם שם צז). שמע בני מוסר אביך ואל תטש תּוֹרַת אמך (משלי א ח). בני תּוֹרָתִי אל תשכח ומצותי יצר לבך (שם ג א). כי נר מצוה וְתוֹרָה אור ודרך חיים תוכחות מוסר (שם ו כג). תּוֹרַת חכם מקור חיים (שם יג יד). עזבי תוֹרָה יהללו רשע ושמרי תוֹרָה יתגרו בם (שם כח ד). מסיר אזנו משמע תּוֹרָה גם תפלתו תועבה (שם שם ט). באין חזון יפרע עם ושומר תּוֹרָה אשרהו (שם כט יח). קח נא מפיו תּוֹרָה ושים אמריו בלבבך (איוב כב כב). מלכה ושריה בגוים אין תּוֹרָה גם נביאיה לא מצאו חזון מיי' (איכה ב ט). — ג) במיֻחד הַתּוֹרָה, במשמ' כלל דברים וצוויים שנתן אלהים בידי משה: הואיל משה באר את הַתּוֹרָה הזאת לאמר (דבר' א ה). ככל הַתּוֹרָה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום (שם ד ח). וזאת הַתּוֹרָה אשר שם משה לפני בני ישראל (שם שם מד). לשמר את כל דברי הַתּוֹרָה הזאת ואת החקים האלה לעשתם (שם יז יט). תּוֹרָה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב (שם לג ד). לשמר לעשות ככל הַתּוֹרָה אשר צוך משה עבדי (יהו' א ז). ושמרו מצותי חקותי ככל הַתּוֹרָה אשר צויתי את אבתיכם (מ"ב יז יג). רק אם ישמרו לעשות ככל אשר צויתים ולכל הַתּוֹרָה אשר צוה אותם עבדי משה (שם כא ח). ויקם עדות ביעקב וְתוֹרָה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם (תהל' עח ה). וימצאו כתוב בַּתּוֹרָה אשר צוה יי' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי (נחמ' ח יד). — ותוֹרַת משה: לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בְּתוֹרַת משה (מ"א ב ג). וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יי' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו ככל תּוֹרַת משה (מ"ב כג כה). זכרו תּוֹרַת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים (מלא' ג כב). והוא ספר מהיר בְּתוֹרַת משה אשר נתן יי' אלהי ישראל (עזרא ז ו). —  ותורת יי': כי אם בְּתוֹרַת יי' חפצו וּבְתוֹרָתוֹ יהגה יומם ולילה (תהל' א ב). תּוֹרַת יי' תמימה משיבת נפש (שם יט ח). לדרש את תּוֹרַת יי' ולעשות (עזרא ז י). — וספר התורה, ספר תורת משה, ספר תורת יי': גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר הַתּוֹרָה הזאת7 וכו' (דבר' כח סא). ככל אלות הברית הכתובה בספר הַתּוֹרָה הזה8 (שם כט כ). ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תּוֹרַת משה אשר צוה יי' לאמר וכו' (מ"ב יד ו). ספר הַתּוֹרָה מצאתי בבית יי' (שם כב ח). ויהי כשמע המלך את דברי ספר הַתּוֹרָה (שם שם יא). ויאמרו לעזרא הספר להביא את ספר תּוֹרַת משה אשר צווה יי' את ישראל (נחמ' ח א). ואזני כל העם אל ספר הַתּוֹרָה (שם שם ג). ויקרא בספר תּוֹרַת האלהים יום ביום (שם שם יח). וילמדו ביהודה ועמם ספר תּוֹרַת יי' (דהי"ב יז ט). — וּמִשְׁנֵה התורה9: וכתב לו את משנה הַתּוֹרָה הזאת על ספר (דבר' יז יח). — ואמר בן סירא: כי ירא יי' יעשה זאת ותופש תורה ידריכנה (ב"ס גני' טו א). — ובמגלות ים המלח: פשרו על אנשי האמת עושי התורה אשר לוא ירפו ידיהם מעבודת האמת (פשר חבקוק, עמ' VII). והבהמות המה פתאי יהודה עושה התורה (שם, עמ' XII). — ובתו"מ10: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא (ברכ' ב א). נתת תורה כל אחד ואחד בידו (שביע' ב א). ועוברין על מה שכתוב בתורה (שם י ג). שמונה שרצים האמורים בתורה הצדן והחובל בהן חייב (שבת יד א). עקיבא, עקרת מה שכתוב בתורה במועדו וכו' (פסח' ו ב). ככתוב בתורת משה עבדך (תפלת כהן גדול, יומא ג ח). ומברך (כהן גדול) עליה שמונה ברכות, על התורה ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון וכו' (שם ז א). תלמיד חכם הפורש מן התורה (חגי' א ז). הדינין והעבודות הטהרות והטמאות ועריות יש להן על מה שיסמוכו, הן הן גופי תורה (שם שם ח). וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל (כתוב' ט א). חייב אדם ללמד את בתו תורה (סוטה ג ד). כל המלמד את בתו תורה כאלו למדה תפלות11 (שם שם). וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון (שם ז ה). תלתה לו תורה את כל אלו שיחזור בגללן (שם ח ה). משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה (שם ט טו). מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה (קדוש' ד יד). הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן (ב"ב י ח). בן סורר ומורה וכו' אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב (סנה' ח ה). ואלו שאין  להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים (שם י א). באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצאת תורה לכל ישראל (שם יא ב). לפיכך הרבה להם תורה ומצות (מכות ג טז). משה קיבל תורה מסיני (אבות א א). על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים (שם שם ב). ובוטל מדברי תורה (שם שם ה). עשה תורתך קבע (שם שם טו). וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון (שם ב ב). מרבה תורה מרבה חיים (שם ב ז). קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא (שם שם). והתקן עצמך ללמוד תורה (שם שם יב). שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שהקב"ה קובע לו שכר (שם ג ב). כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ (שם שם ה). והמגלה פנים בתורה12 שלא כהלכה (שם שם יא). מסורת סייג לתורה (שם שם יב). כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני (שם ד ט). שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות (שם שם יג). ועל עוות הדין ועל המורים בתורה13 שלא כהלכה (שם ה ח). ותן חלקנו בתורתך (שם שם כ). ומגלין לו רזי תורה (שם ו ב). אוי להם לבריות מעלבונה של תורה (שם שם). בשעת פטירתו של אדם אין מלוין אותו לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים (שם שם ט). לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה (הורי' א א). אמרו אין נדה בתורה, אין שבת בתורה, אין עכו"ם בתורה הרי אלו פטורין (שם שם ג). על מה חסה התורה, על כלי חרסו ועל פכו ועל טפיו, אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי קל וחמר על ממונו החביב (נגע' יב ה). לעולם יהא אדם כונס דברי תורה כללים, שאם כונסן פרטים מייגעים אותו (ספרי דבר' שו). התורה חסה על ממונן של ישראל (ירוש' תרומ' ח ט). כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה (ר' זעירה, שם שבת יט). הייתי סבור שאין הנפלים תורה14 (ר' יוחנן, שם נזיר ז ב). התורה תלת לנזירותו בשערו (עולא, שם שם ט ב). יצתה בת קול ואמרה אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה זו תורה וזו שכרה (ברכ' כא:). מבוי עקום, רב אמר תורתו15 כמפולש, ושמואל אמר תורתו כסתום (ערוב' ו.). הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה (נדר' פא.). רבו מחלוקות בישראל ונעשית תורה כשתי תורות (סוטה מז:). שאין תורה כתורת ארץ ישראל (מד"ר בראש' טז). מי מקיים את התורה, מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל (שם במד' יט). אפילו דברי תורה מיגעין את האדם (שם קהלת, כל הדברים יגעים). מצות האב חיי בבנו למולו ולפדותו וגם ללמדו תורה (שם שם, ראה חיים). וירא אסתר עומדת למול פניו ותבער בו חמתו מאד על אשר הפרה תורתו ותבא לפניו בלא קריאה (שם אסתר, ויהי ביום השלישי)16. — ובדברי עכו"ם לישראל, *תּוֹרַתְכֶם: כתוב בתורתכם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (ע"ז ג ד). ובסוף אמרו לו (לרבן גמליאל) כל תורתכם נאה ומשובחת (ירוש' ב"ק ד ג). — *דין תורה, משפט כחקי התורה: על מנת שתדיננו דין תורה (שם סנה' א א). — *הַתּוֹרָה, כלשון שבועה17 בקדֻשת התורה: וכשבאתי והרצתי לפני ר' אליעזר בן עזריה אמר לי התורה, אלו הדברים שנאמרו למשה מסיני (תוספת' פאה ג ב). — *מתן תורה, נתינת התורה מסיני: ביום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת לבו זה בניין בית המקדש (תענ' ד ח). אלו בהרות טהורות שהיו בו קודם למתן תורה בגוי ונתגייר וכו' (נגע' ז א). — *תלמוד תורה, למוד התורה: ותלמוד תורה כנגד כלם (פאה א א). התלמידים יוצאים לתלמוד תורה שלא ברשות שלשים יום (כתוב' ה ו). יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ (אבות ב ב). — *זקני תורה, תלמידי חכמים זקנים: אבל זקני תורה אינן כן אלא כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן (קנים ג ו). — *ספר תורה, טֹפס מֻעתק מתורת משה18: הבכורים כנכסי כהן שהוא קונה מהם עבדים וקרקעות וכו' כספר תורה (בכורים ג יב). חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת (יומא ז א). אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים (ביצה א ה). הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו (יבמ' טז ז). המוכר ספר תורה בהמה ומרגליות אין להם אונאה (ב"מ ד ט). וכותב לו ספר תורה לשמו (סנה' ב ד). — *ותוֹרָה, במשמ' זו: ושרף אפוסטומוס את התורה (תענ' ד ו). בני העיר שמכרו וכו' ספרים לוקחין תורה, אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים (מגי' ג א). וגולל את התורה ומניחה בחיקו (סוטה ז ז). תורת הראשונים לא היה לא ה"א שלהם ולא מ"ם שלהן סתום (ירוש' מגי' א יא). בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב והנה טוב מאד והנה טוב מות (מד"ר בראש' ט). — *הַתּוֹרָה, בנגוד לשאר ספרי המקרא, ביחוד לנביאים: מתחיל בתורה ומשלים בנביא, ר' יוסי אומר אם השלים בתורה יוצא (ר"ה ד ו). קורין ג' אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא, הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה (מגי' ד א). ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא וכו' פחות מעשרה (שם שם ג). מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה (שם שם ד). תורה משולשת, תורה נביאים וכתובים (תנחו' יתרו י).  — ולהפך, *תורה, ובכללה גם נביאים וכתובים: פושעי ישראל אומרים שהנביאים והכתובים אינן תורה ואין אנו מאמינים בהם שנאמר ולא שמענו וכו' ביד עבדיו הנביאים, הרי הנביאים והכתובים תורה הם (שם ראה א). — *תורה שבכתב, במשמ' התורה הכתובה, המקרא, *ותורה שבעל־פה, במשמ' התורה שנמסרה בדבור, מסרת חז"ל: אמר לו (נכרי לשמאי) כמה תורות יש לכם, אמר לו שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה (שבת לא.). — וסתם *תּוֹרָה, במשמ' תורה שבכתב: האוכל מן התורה פטור (ממעשר) ושאינו אוכל מן התורה חייב (מעשר' ב ז). החדש אסור מן התורה בכל מקום, והערלה הלכה, והכלאים מדברי סופרים (ערלה ג ט). וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה (יבמ' ו ב). שהיא זונה האמורה בתורה (ר' יהודה, שם שם ה). וכל שיש לו קצבה מן התורה שוה בכל אדם (כתוב' ג ז). שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא (סוטה ה ב). מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטען (ב"מ ב י). שומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה אבל לא מן התורה (שם ז ח). חומר בדברי סופרים מבדברי תורה, האומר אין תפלין, כדי לעבור על דברי תורה, פטור, חמש טוטפות, להוסיף על דברי סופרים חייב (סנה' יא ג). סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה (חול' ג ו). חיה ועוף אינן מן התורה (שם ח ד). כל הטעון ביאת מים בין מדברי תורה בין מדברי סופרים מטמא וכו' (פרה יא ו). אין דנין דברי תורה מדברי סופרים ולא דברי סופרים מדברי תורה (ידים ג ב). — *משנה תורה, כשם לספר דברים שבתורה19: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים אבל קללות שבמשנה תורה פוסק (מגי' לא:). עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה (שם שם). ויקרא אלהים לאור, כנגד ספר משנה תורה שמלא הלכות (מד"ר בראש' ג ג)20. — *תורת כֹּהֲנִים, שם ספר ויקרא: בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים (מגי' ג ה). שכל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר וכל האמור בתורת כהנים לא קרב במדבר (מנח' ד ג). מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כהנים ואין מתחילין בבראשית אלא שהתינוקות טהורין והקרבנות טהורין (מד"ר ויק' ז). מה כרס זה הלב מכאן והכרעים מכאן והוא באמצע, כך תורת כהנים שני ספרים מכאן ושני ספרים מכאן והוא באמצע (שם שה"ש, שררך). — °וכשם לסִפְרָא, למדרש ההלכה על ויקרא: לתנויי בספרא דבי רב הוא תורת כהנים (אוצר הגאונ' ט, תשובות, 82). — *תורת דבר, איכותו וטיבו של הדבר: אמרו סדום הרי מזון אצלינו, נעמוד ונשכח תורת רגל מבינינו, אמר להם המקום בטובות שהיטבתי לכם אתם מבקשים לשכח תורת הרגל מביניכם, אני משכח אתכם מן העולם (ספרי דבר' מג). דאיכא תורת כלי עליו (ביצה י.). היכא דשקיל בתורת שוחד (כתוב' קה.). לא מיבעיא בעלמא דלא נחית לתורת קידושין כלל, אלא אפילו הכא דנחית לתורת קידושין וכו' (קידוש' נ:). אינהו בתורת פקדון אתא לידיה (ב"מ סב.). (אינו עובר) אינו בתורת לעבור21 (שם קיב.). — ובתפלה: אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת וכו' ונשמח בדברי תורתך (אהבת עולם, תפלת ערבית). והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך (אהבה רבה, שחרית). אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו (ברכת התורה). ובתורתך כתוב לאמר (מוסף ר"ה). ותתן לנו וכו' את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו (קדוש ותפלה לשבועות)22 — ובסהמ"א: וכן תורה ומנהג לישראל (רב שרירא גאון, אוצה"ג ב, תשובות, 120). בזמן שאדם קורא את הפסוק וכו' ודורש בו בתורת הגדה (אוצה"ג ט, 131). שמעון נטל מראובן ק"ג זהובים פרקמטיא בתורת שיתוף (תשו' הגא', הרכבי, רלה). וכל מי שלא חימד בתורתו של הקב"ה עיניהם של צדיקים רואים במפלתם (מדרש אליהו ופרקי משיח, ביהמ"ד ילינק ג, 67). ששיכחו תורת23 רגלי אורחים מארצם (רש"י, איוב כח ד). תורה באמתה ואין דופי ושכחה ומחלוקת (הוא, סוטה מז:, ד"ה שהכל בו). לא נתנו לו בתורת תחילת פירעון וכו' אלא בתורת שערבון זה יקנה את הכל (הוא, ב"מ מח:, ד"ה בזמן שאמר). שהקלו בתורות השכליות והמנהגיות וכו' והחזיקו וכו' וזולתם מן התורות האלהיות השמעיות (ר"י א"ת, כוזרי ב מח). והתורות הנפשיות (שם ג יא). ליתנהו גביה בתורת גזילה אלא בתורת הלואה (תוס' ב"ק קיב., ד"ה אע"פ). באיזה לשון יהיה זה בתורת ערב ובאי זה לשון יהיה זה בתורת קבלן, הוא כמו שפירשנו דהלוהו ואני ערב הוי מן הלשונות שהוא בתורת קבלן וכו' תורתו של זה אינו כתורתו של זה (ברצלוני, שטרות, 83). ששה חדשים שדר בהם בתורת משכנתא (תשו' רמב"ם קצה). שהתורה של הבחרות היא השאור שבעיסה (פלא יועץ, אות ב, לד). — ומ"ר של ספר תורה, °ספרי תוֹרוֹת: על כל מחמדיה, ספרי תורות וכו' הכל נפנו לבוז כסף וזהב והם נפנים על ספרי תורות כדי לשורפם (רש"י, איכה א י). שאם מוצא ב' ספרי תורות לקנות ואחת הדור מחבירו יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור (הוא, ב"ק ט:, ד"ה בהידור מצוה). — °ובמשמ' אמונה באל והדת הנתונה מכח אמונה זו, Religion; religion: לא על תורתינו לבד פשעו כי על תורת כל הגוים, תורת רומניים ותורת יונים (יוסיפון, גינצבורג, רפז). על החולקים עלינו מן הפילוסופים ואנשי התורות ועל המינים (ר"י א"ת, כוזרי א א). ועוד יאמרו אנשי התורות שהוא ישוב חי לעד (שם שם קי). — °ובצרוף לתחומי ידיעה ומחקר שונים במשמ' מדע מן המדעים ודרכיו, כגון תורת החי, תורת הצומח, תורת המדות, תורת הלשון וכו'; ובמשמ' שיטה במדע, Theorie; theorie; theory, כגון °תורת היחסיות, °תורת ההשתלשלות וכו', נוהג בספרות ובדבור. 



1 [במשמ' קרובה לזו של הוראת הכהן והנביא בא באשור' תֵירְתֻ, הוראת קסמים. ולפי דברי העורך, (הלשון והספר א' עמ' 444 וכו' שם מהד' ב עמ' 472 וכו'), נולד שמוש זה של המלה כלשון יריה בקשת וחצים לשם קסמים. ועי' גם קשט, קֶשֶׁת, הערות.]

2 [עי' א. צָרַר, הערות 2-3.]

3 [כדברי רש"י על לתורה ולתעודה: מחובר למעלה הימנו וכו'. ועי' בדברי העורך, הלשון והספר ב, עמ' 248 וכו', על פרשה זו.]

4 [אמנם לא בכל מקום אפשר להבחין, לאיזו משמ' בדיוק התכון כותב הדברים.]

5 [על הכתוב בש"ב ז יט: וזאת תּוֹרַת האדם וכו', עי' ג. תּוֹר, הערות. בישע' מב כא: יי' חפץ למען צדקו יגדיל תּוֹרָה ויאדיר (במג' ישעיה א: ויגדל תורה ויאדר), הכונה לפי הענין כנראה: יגדיל תּוֹרֹה (ז"א תארו) ויאדיר (אותו).]

6 [כלו' ואינכם נושאים פני התורה.]

7 [עי' בהערה הבאה.]

8 [ואלו דברי רש"י: ולמעלה הוא אומר בספר התורה הזאת וכו' הזאת לשון נקבה מוסב אל התורה, הזה לשון זכר מוסב אל הספר וע"י פיסוק הטעמים הן נחלקים לשתי לשונות: בפרשת הקללות הטפחה נתונה תחת בספר, והתורה הזאת דבוקים זה בזה, לכך אמר הזאת; וכאן הטפחה נתונה תחת התורה, נמצא ספר התורה דבוקים זה לזה, לפיכך לשון זכר נופל אחריו, שהלשון נופל על הספר ע"כ.]

9 [הצרוף הזה הובן במסרת ובמדע כלשון שְׁנַיִם, ככפל או כחזרה על התורה, ולפי זה שמוש הצרוף בתו"מ ובסהמ"א גם ככנוי לס' דברים (עי' במובא מתו"מ), וכן נדרש הצרוף בפי חז"ל כתורה העשויה להשנות או להשתנות, ועי' א. שָׁנָה, ב. שָׁנָה, הערות, ואלו לדעת העורך (עי' הלשון והספר ב 224 וכו') מִשְׁנֵה זה פרושו חוזה, בעקר חוזה שכירות לפי שָׁנִים (הוא: משנה שכר שכיר), וגם חוזה וברית בכלל, עד שיבוא משנה התורה במשמ' ברית כרותה וכתובה בתורה, ספר הברית שכרת אלהים עם ישראל. ועי' במקום הנ"ל.]

10 [ועי' בדגמאות נוספות המובאות ע"י ב"ז בכר, Exeg. Term. א, 197;  שם ב, 229 וכו'.]

11 [עי' *תִּפְלוּת, הערה.]

[12 [כלומר: בהוראה שלא כהלכה, במה שהוא מורה שלא כהלכה. עי' ב. פָּנִים במקור נדפס א. פנים, בהערת העורך 19.]

13 [עי' בהערה הקודמת.]

14 [כלו': מדאורייתא אין טומאה בנפלים, דאינו נחשב כולד מת (קרבן העדה).]

15 [כלו' דינו, קרוב לשמוש המקראי: תורת העולה, תורת נגע הצרעת וכו'.]

16ספרי (דבר' מג) כתוב: אתם מבקשים לשכח תורת הרגל מביניכם וכו', אולם בתוספת' (סוטה ג יב): משכחין את הרגל, ועי' גם רָגַל במקור נדפס רֶגֶל, הערה 23]

17 [בדומה למלים העבודה, השמים וכדו'.]

18 [במקרא מכֻון הצרוף ספר תורה לטפס מסֻים, אף במשמ' תעודה כתובה בכלל, כשמוש המלה ספר במקרא.]

19 [וכן שם הספר ביונ' Δευτεϱόμιονברומ' Deuteronomium, כלו' משנה תורה, במשמ' תורה שניה.]

20 [ועפ"י שם זה קרא גם רמב"ם לספרו משנה תורה, וז"ל: לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה וכו'.]

21 [רש"י: אין לו עליו כלום שיהא עליו בתורת דמים שום עבירות שכר שכיר.]

22 [עי' בנאמר בהערה 2 לערך ג. תּוֹר על הצרוף תורת האדם שבמקרא על שמוש זה.]

23 [עפ"י השמוש התלמודי: נשכח תורת רגל מבינינו (ספרי דבר' מג), עי' הערה 16.]