1 בערב' בִשַׁארַה بِشَارَة, והוא גם לרעה, אך רוב שמושו הוא בפרט לטובה ולשמחה.

2 ושאלו שם: מאי כוס של בשורה אמר רב אדא בר אהבה כוס יין של תרומה מעבירין לפניה כלומר ראויה היתה זו לאכול בתרומה. מתקיף לה רב פפא אטו אלמנה מי לא אכלה בתרומה אלא אמר רב פפא זו ראשית כתרומה ראשית. תניא ר"י אומר חבית של יין מעבירין לפניה אמר רב אדא בר אהבה בתולה מעבירין לפניה סתומה בעולה מעבירין לפניה פתוחה.  והנה נראה הדבר כי מה שאמר רב אדא בר אהבה שהיו מעבירין לפניה כוס של תרומה אינו אלא השערה בעולם, כדי לבאר טעם מנהג זה, אבל הבאורים שנתנו לזה רב אדא ורב פפא אינם אלא דרך דרוש. באורו של רב אדא כבר דחה רב פפא, אבל גם באורו של רב פפא אינו יותר טבעי, כי העם לא יעשה מנהג על סמך דרוש של ראשית.  יותר טבעית נראית העדות השניה של רב אדא, שהיו מעבירים חבית של יין גם לפני הבתולה וגם לפני הבעולה, אלא שלהבתולה היו מעבירים חבית סתומה ולבעולה חבית פתוחה.  זה ברוח מנהגים המוניים, שמצטיינים עפי"ר בקצת גסות. וגם מהירוש' נראה שהיו מעבירים חבית. ואעפי"כ מסתם דברי הבריתה העבירו לפניה כוס של בשורה נשמע כי מי שאמר זה דבר על מנהג ידוע לו, ולכן דבר ברור הוא שבמקומו היו מעבירים כוס ולא חבית, והיו מעבירים אותה לפני הבתולה ולא לפני הבעולה. והיתה נקראת כוס של בשורה, ולא נתברר איזה רמז היה בכוס של יין שהכלה נמצאה בתולה, אם לא שנאמר כי היין האדום היה רמז לדם בתולים.