1, ש"ז, — כֹּחַ של הפצע וכדומה, הלֵחה, המֹגֶל, Eiter; pus: לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון ברב כֹּחַ 2 יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר ((איוב ל יז=יט)).
1 בערב' קיח قیخ , ועי' הערה לקמן.
2 כבר נתלבטו כל הקדמונ' והחדשים בפרוש פסוק זה ולא מצאו דבר מתישב לפי המליצה והכונה, והחדשים הגיהו בו הגהות מתחלפות, במקום ברב כח ברקב וכדומה, ובמקום יתחפש יתפש, וכדומה. וכל זה מפני שפרשו השם כח זה מענין ב.כֹחַ במשמ' כח ועז, אך כמעט אין ספק בדבר שהכונה האמתית במלה זו היתה כמו שכבר הרגיש בעל אוהב משפט וז"ל: י"מ הכח הליחה והמוגלא כמו יבש כחרס כחי ובלשון רז"ל כיחו וניעו וכן בלשון ערבי נקרא כח. ע"כ. והיא המלה קיח قیخ שנרשמה למעלה בהשרש, בחלוף כ — ק המצוי מאד בין שתי הלשונות האלה, ופרשה אלג'והרי וז"ל: אלקיח אלמדה לא יח'אלטה דמ תקול מנה קאה אלג'רה, ע"כ, ובעבר': קיח הוא הלחה שאין בה תערובת דם ותאמר ממנו קאח אלג'רח, היה הפצע מלא לחה. וכבר זעק איוב על הלחה המאוסה הזאת בפסוק: לבש בשרי רמה וגוש עפר עורי רגע וימאס (איוב ז ה), וכמו"כ בפסוק: מאנה לנגע נפשי המה כדוי לחמי (איוב ו ז) עי' למעלה ערך כדו, וזו היא גם זעקתו כאן בפסוק הקודם לילה עצמי נקר מעלי וכו', כמו שכבר העירו על זה חכמי הרופאים בענין מהותה של מחלת איוב (Dr. Preuss, BTM 390). והנה כבר העירותי בערך חפש על קושי המליצה יתחפש לבושי לפי הפרוש במשמ' הרגילה של השרש חפש בעברית, אך המשמ' החדשה של כח מעידה על הפעל חפש כאן כי הוא משרש אחר, ולא רחוק הדבר כי הוא השרש ושח' وسخ הערבי שמשמש במשמ' אלת'וב, נעשה הבגד מלוכלך ומטונף, ועי' עוד בהערה לערך כתנת.