1, ש"נ, בכנ' כֻּתָּנְתִּי, כֻּתָּנְתֶּךָ, כֻּתָּנְתּוֹ, סמי' כְּתֹנֶת, מ"ר כֻּתָּנוֹת, סמי' כָּתְנוֹת, בכנ' כֻּתֳּנוֹתָם, —  א) לבוש ילבשוהו על עצם הבשר:  ויקחו את כְּתֹנֶת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הַכֻּתֹּנֶת בדם וכו' הכר נא הַכְּתֹנֶת בנך הוא אם לא ויכירה ויאמר כְּתֹנֶת בני (בראש' לז לא-לג).  ויפשיטו את יוסף את כֻּתָּנְתּוֹ (שם כג).  פשטתי את כֻּתָּנְתִּי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם (שה"ש ה ג). —  כֻּתֹּנֶת של עור:  ויעש יי' אלהים לאדם ולאשתו כָּתְנוֹת עור וילבשם (בראש' ג כא).  כֻּתֹּנֶת של פסים:  וישראל אהב את יוסף מכל בניו וכו' ועשה לו כְּתֹנֶת פסים ( בראש' לז ג).  וישלחו את כְּתֹנֶת הפסים ויביאו אל אביהם (שם לב).  ועליה כְּתֹנֶת פסים וכו' וּכְתֹנֶת הפסים אשר עליה קרעה ( ש"ב יג יח-יט). —  ולבוש של הכהנים:  ולבני אהרן תעשה כֻתֳּנוֹת2 ועשית להם אבנטים ׁ(שמות כח מ).  והלבשת את אהרן את הַכֻּתֹּנֶת ואת מעיל האפד (שם כט ה).  ויעשו את הַכָּתְנֹת שש מעשה ארג (שם נט כז).  כְּתֹנֶת בד קדש ילבש (ויקר' יו ד).  וישאם (את בני אהרן שמתו) בְּכֻתֳּנֹתָם אל מחוץ למחנה (שם י ה).  וְכָתְנֹת כהנים ששים ושבעה ( נחמ' ז עב).  —  ובתלמ':  מעשה בישמעאל בן פואבי שעשת לו אמו כתונת משתי ריבות והיה עומד ומקריב על גבי המזבח ומעשה בר"א בן חרסית שעשתה לו אמו כתנת בן מאה מנה ועלה להקריב על גבי המזבח והורידוהו אחיו הכהנים מפני שנראה מתוכה ערום (תוספתא יוה"כ א כב-כג).  זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתיפו של אבא והוציאוני מבית הספר והפשיטוני את כותנתי והטבילוני (כתוב' כו.). —  ולבוש של רבי המלכות, ומליצה, הלבישהו את כֻּתֹּנֶת פלוני, נתן לו את משרתו:  והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו והלבשתיו כֻּתָּנְתֶּךָ ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה (ישע' כב כ -כא). —  ובהשאלה, °כְּתֹנֶת פסים להגן כשהוא עוטה דשא ופרחים, ואמר המשורר:   כתנות פסים לבש הגן וכסות רקמה מידי דשאו, ומעיל תשבץ עטה כל עץ ולכל עין הראה פלאו (רמב"ע, דיואן, כ"י בודנ'). —  וכן כְּתֹנֶת משי:  בגן ביתן אשר החן סביבו והיופי לארבעת רבעיו, מלובש כתנות משי ועטוי מעיל תולע ושש ושלל צבעיו (הוא, קראני גביר). —  וברוחנ', °פשט כְּתֹנֶת האמת וכדו', ואמר המשורר:  לבשו (ההוללים) לבוש הפך ובגד בוגדים עטו, וכתנות האמת פשטו, נשכו בשניהם ושלום קראו וכמדקרות חרב התולים בטו (רמב"ע, דיואן סב, כ"י בודל'). —  ב) °כָּתְּנוֹת העינים, מחצות הלֵחיות שבעין:  ויש בהן (בהעינים) עשרה דברים משלימין אותן וכולם צריכים אל הראות ואלו הן שלשה לחות ושבע כתנות והן מחיצות אל הלחות (שער השמים ט).  כתונת הענביית שבעין יש לו שעירות רך וטוב כדי שיהיה קולט הקדחיית כמו קלישת הספוג (פרקי משה א).  הליחות הגלדיית והבציית והזכוכיית וכן הכתונת הקרניית אין העורקים בהם כלל ( שם ג).  כשיקרע הכתונת הענביית קריעה מגונה תזול הליחות הביציית ותצא לחוץ מן הכתונת הענביית ותקרע הכתונת הקרניית (שם).  העינים וכל כתנותיהם ולחותיהם (עלילות דבר', או"נ ד קפז).