—  קל לא נהוג.

—  פִע', כִּחֵד, פ"ע, כִּחַדְתִּי, אֲכַחֵד, תְּכַחֵד, תְּכַחֲדִי, כִּחֲדוּ, כִּחֵדוּ, נְכַחֵד, תְּכַחֵדוּ, —  א) כִּחֵד דבר מפלוני, שמר את הדבר טמון בקרבו ולא הגידו לו, verhehlen; cacher, celer; conceal:  ויאמרו לו (המצרים ליוסף) לא נְכַחֵד מאדני כי אם תם הכסף (בראש' מז יח).  ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד ליי' אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית על תְּכַחֵד ממני (יהוש' ז יט).  ויאמר (עלי אל שמואל) מה הדבר אשר דבר אליך (אלהים) אל נא תְכַחֵד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תְּכַחֵד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כִחֵד ממנו (ש"א ג יז-יח).  ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תְּכַחֲדִי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך (ש"ב יד יח).  וחטאתם כסדם הגידו לא כִחֵדוּ (ישע' ג ט).  ויאמר המלך אל ירמיהו שאל אני אתך דבר אל תְּכַחֵד ממני דבר ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני (ירמ' לח יד-יה).  הגידה נא לנו מה דברת אל המלך אל תְּכַחֵד ממנו ולא נמיתך (שם כה).  הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תְּכַחֵדוּ אמרו נלכדה בבל (שם נ ב).  אשר עם שדי לא אֲכַחֵד (איוב כז יא).  וזה חזיתי ואספרה אשר חכמים יגידו ולא כִחֲדוּ1 מאבותם (איוב טו יז-יח).  צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כִחַדְתִּי חסדך ואמתך לקהל רב (תהל' מ יא).  —  ב) כִּחֵד דברי פלוני, הכחישם, אמר כי הם לא אמת:  לא כִחִדְתִּי אמרי קדוש (איוב ו י).

—  הִפע', הִכְחִיד.  פ"י, הַכְחִיד, יַכְחֵד, הִכְחַדְתִּיו, יַכְחִידֶנָּה, נַכְחִידֵם, —   א) הִכְחִיד אותו, השמידו, אִבְּדוֹ, vertilgen; exterminer; destroy:  כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי וְהכְחַדְתִּיו (שמות כג כג).  ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם וּלְהַכְחִיד ולהשמיד מעל פני האדמה (מ"א יג לד).  וָאַכְחִיד2 את שלשת הרעים בירח אחד (זכר' יא לד).  וישלח יי' מלאך וַיַּכְחֵד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור (דהי"ב לב כא).  על עמך יערימו (הגוים) סוד וכו' אמרו לכו וְנַכְחִידֵם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד (תהל' פג ד-ה). —  ב) כמו כִּחֵד:  אם תמתיק בפיו רעה יַכְחִידֶנָּה תחת לשונו (איוב כ יב).

—  נִפע', נִכְחַד, נִכְְחָדוּ, תִּכָּחֵד, יִכָּחֵד, נִכְחֶדֶת, נִכְחָדוֹת, —  א) נִכְחַד מן הארץ וכדומה, שהכחידוהו, השמידוהו, והוא נאבד ונשמד:  כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר וַתִּכָּחֵד מן הארץ (שמות ט יה).  זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נִכְחָדוּ (איוב ד ז).  אם לא נִכְחַד קימנו ויתרם אכלה אש (שם כב כ).  —  ואמר המשורר:  דמעו מאודם ברוב דמו, עד מאדם נכחד קימו (רמב"ע, דיואן רצא, כ"י בודליאנה).  —   צאן נִכְחֶדֶת וכדומה, העתידה לְהִכָּחֵד, חולה:  ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות וְהַנִּכְחֶדֶת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה (זכר' יא ט).  כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הַנִּכְחָדוֹת לא יפקד (שם יו).  —  ואמר הפיטן:  אובדות נכחדות תכסוף תאסוף תצבור, לקבץ לרבץ לדלות להעלות מבור (סליח' יום ז, אפס הוד).  —  ודברים לא בע"ח, עיר נִכְחֶדֶת, שנחרבה:  וישכון ערים נִכְחָדוֹת בתים לא ישבו למו (איוב יה כח).  — ב) פָעוּל מן כִּחֵד, נסתר, שלא נודע:  וכל דבר לא יִכָּחֵד מן המלך (ש"ב יח יג).  אני ידעתי אפרים וישראל לא נִכְחַד ממני (הוש' ה ג).  לא נִכְחַד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר (תהל' קלט יה).  אלהים אתה ידעת במקור נדפס 'ידעתי' לאולתי ואשמותי ממך לא נִכְחָדוּ (שם סט ו).