כְּחוֹל

*, ש"ז, — כמו *כּוֹחָל: שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול 1 ובכל דבר שהוא רושם (מכות ג ו).  ר' שמעון בן אלעזר אומר כחול אם לרפואה כדי לכחול עין אחת אם לקשט בשתי עינים (שבת פ.).  השחור והכחול ונקרת פיסולין (תול' פח:).  אמר שמואל כחול שבתוך העין אינו חוצץ (נדהסז.).  יששכר (אבנו) ספיר ומפה שלו צבוע שחור דומה לכחול ומצוייר עליו שמש וירח (מד"ר במד' ב). — ומצוי בצורה זו בסהמ"א: כחול מועיל לכל כאבי העין קאנון ב לא.  ואמנם הכחולים המועילים מזה האבן הארמיני וכו' ומן המורכבות כחול גרעיני התמרה  (שם ג ג ג יט).  ואחר תעשה הכחולים החדים מהכחולים המנקים העפעפים (שם כח).  כחול נפלא יצמיח השער (נתן פלקיירא, צרי הגוף, כ"י בריט"מ).



1 כך בנוסח' הדפוס', ובכ"י ליתא (ד"ס), ובמשנ' שבירוש' כוחל. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים