°, ת"ז, לנק' כֹּחִית, מ"ר כֹּחִיִּים, כֹּחִיּוֹת, —  של כֹּחַ, מטבע הַכֹּחַ:  כל מה שיהיה הכוכב קרוב אל הישוב יראה לו יותר כחיי (ראב"ע, ספ' העצמ' ז, כ"י פריז).  ואם לא צדקה ההודעה הזאת תהיה הסבה בחירת האדם הכחיית לשנות הסוג (רשב"צ דורן, מג"א, ח"י ד).  הנפש שהיא עצם כחיי בגוף כליי (ר' הלל, תגמ' הנפ' יד:).  כל דבר שהוא כוחי לפעול שום פעולה כחיית צריך שיהיה פועל אותה הפעולה מאשר הוא בו פועל (שם יז:).  והוא שכל נבדל מצד עצמו ושכל היולאני וכחיי ומוכן מצד מה שקרה לו ההכנה ומצד דבקותו בה (ר"א ביבאגו, דרך אמונה ב א).  שהנפש האנושית השכלית וכו' הוא עצם נצחי ויפול עליו רבוי כמספר אישי המין האנושי ומקורו מטבע כחיי משותף לכל המין האנושי שופע מנבדלים עליונים (ספורנו, אור עמים, נפש).  שהש"י יודע הדברים המסודרים והמשוערים מצד מערכת הכוכבים אבל האדם הוא בשכלו כחיי לבטל גזירתם (אוהב משפט, באור' לאיוב ו). —  ובמשמ' מה שהוא בכֹחַ בלבד לא בפעל:  שאם היה שם משך זמן לא היה שופע אלא המציאות הכחיי לא הפעליי (נוה שלום א י).  צריך לדעת כי היות הדבר בדבר הוא על שני פנים האחד היות שם בפועל ומוקף בדרך המקום במקום שיהיה שם על דרך היכולת הכחיי ונקרא בלשונם וירטואל כמו שנאמר שהמלך הוא בכל מקומות מלכותו כי שם כחו ויכלתו והנהגתו (ר"א ביבאגו, דרך אמונה ג א).  יקנה המתבונן חיי עולם בעשותו את שכלו הכחיי אשר אין לו מציאות בפועל בתולדתו זולתי בכח בלבד שיקנה מציאות בפועל בתולדתו זולתי בכח בלבד שיקנה בהתבוננותו עצמות שכלי נמצא בפועל ויחיה עוד לנצח (הקד' ספורנו עה"ת).  הפעולה המיוחדת לעצם השכלי הכחיי הנתן לאדם הנקרא צלם אלהים היא ההשתדלות להשיג בפועל אותו השלמות אשר בו בכח והוא ההדמות לבוראו כפי האפשר אצלו בעיון במעשה (שם).  כי החומר באמת אשר מציאותו כוחיי לא ימצא כי אם בגשמים ההווים ונפסדים (הוא, אור עמים, תנוע' ההויה).  מה שאמרנו שהחומר הראשון הוא כחיי בלבד בלתי נמצא בפעל (שם חומר ראשון).  שזה אמנם יצדק על ההשגה האנושית בהיות מציאותה בשכל היולאני או כוחיי בלבד (שם, ידיעה).  ומזה יתחייב שההכנה אל ההתהוות תקדם בזמן בהכרח אל תנועת ההויה אשר היא פעל אותה ההכנה הכוחיית (שם, תנוע' ההויה).  תמונה לנגד עיני של נמצא כחיי והוא השכל האנושי אשר הוא שכל בפועל מצד המושכלות הראשונות והוא כחיי בלבד אצל שאר המושכלות (אוהב משפט, באור' לאיוב ד יו).  כי אמנם חיות השכל האנושי הכחיי יקנהו האדם בהוציאו את שכלו הכחיי מן הכח אל הפועל (רפאל מנורצי, מרפא לנפ' כ:). —  הוא כֹּחִי עָלָיו, שהוא בכח להיות בו:  שמה שיהיה כחיי על דבר יחויב שלא יהיה דבר בפועל ממה שהוא כחיי עליו כי הכח והפועל הם סותרים ולמה שהיה זה ההיולאני כחיי על כל הצורות באופן מה הנה הוא א"כ אינו דבר בפועל מהצורות (רלב"ג, מלחמ' ה' א ב).  ומה שהוא כחיי על דבר מה לא יחוייב שיהיה כחיי על מה שלמעלה מהם (שם י).  שהמספר איננו בזה הכח כחיי על שיהיה ממנו מה שאינו מספר אבל הוא כחיי על שיהיה מספר יותר גדול ובהיות הענין כן הנה לא יהיה לו כח על שיהיה בלתי בעל תכלית בכמות (שם ו א יא).  והאדם הוא רב כח השכל והדיעות כי הוא כחיי על השגת זה הנימוס אשר לנמצאות וכו' שהאדם כביר כח לב ר"ל שהוא רב ההכנה להשיג המושכלות עד שהוא כחיי על כולם באופן מה (הוא, איוב לז).  הנה צדק בהכנה שאינה דבר מהצורות הנמצאות אבל היא כחיית עליהם ואינה העדר פשוט (הוא, מלחמ' ה' א ב).  גלוי ששלימות הכחיי על הדבר במה שהוא כחיי עליו הוא תנועה (קלוני' ב"ר קלוני', שמע הטבעי, כ"י פריז).  שהוא מבואר היות כל המושכלות אצל הש"י בפעל והאדם כחיי על הרבה מהם (ר"ח קרשקש, אור ה' ב ב).  שהאדם כחיי על השגת המושכלות והוא הכוסף אליהם (שם ב ו א).  לכ"א מבעלי הצורות אשר הא' הוא כחיי עליהם (רשב"צ דורן, מג"א, חלק שוסינו א).