°, ת"ז, מ"ר כֹּחֲנִיים, —  כמו °כֹּחִי: שהקב"ה המציא ראשונה התחלות הדברים כלם במציאות כחני קודם צאתם למעשה פעליי ושהקב"ה קרא לנתינת המציאות הכחני בריאה וליציאה לפעל קרא עשייה ויצירה וכו' שבתחלה נבראו במציאות כחני ואח"כ עשאם כשהוציאם לפעל בצורותיהם (ר"א בר"ח הנשיא, מגלת המגלה, הביא בשמו רי"א בראש' א א). כל מה שימצא כחני לדבר  אפשר שימצא אותו הדבר (שם טוב, מו"נ ב הקד' כג).  כי אין לו (להחמר הראשון) מציאות אחד בפני עצמו כי אם צרופיי וכחניי על מציאות הצורות וכו' כמו שבשפלים יקרה ההפסד מפני החמר הכחניי אשר בהם ולא מפאת הצורה (רי" א, מפעלות ה' ב ד).  וכפי זה לא נבראו החמרים ההם כחניים וחסרים מבלי צורה וכו' מי הכניסם בזה הדוחק להניח שנבראו ראשונה חמרים כחניים מבלי צורות שמהם נתהוו אחרי כן הדברים כלם (הוא, בראש' א א).  כי הפועל לא יקבל ולא יפעל מהגבול כי אם בהצטרפו אל עצם כחניי ונפעל ויאבד שלמותו ותקפו (ר"י אבו ב, שעה" לר"א אירירו א ו).  ובציירם ממדות העדר החומר הכחניי משפיעות בו צורות עצמות ומוגבלות (שם ז ח).  שאתה ב"ו כלומר בעל תכלית ועם זה אתה כחני מצד הרצון לשנות עצמך בכל מה שתרצה (עבוה"ק לר"מ גבאי, סתרי התורה ל). — כֹּחֲנִי עָלָיו:  שכל מצוייר יפסד לעתיד לפי שהציור ינגד לעניו הנצחיות ויסתור אותו מפני שקודם ציורו היה כחני עליו ואחר ציורו נשאר כחני על העדרו בהכרח (ר"י אברבנאל, מפעל' ה' ט ט).