— קל לא נהוג.

— פִע', כִּחֵשׁ, פ"ע, כִּחֶשׁ, — כִּחַשְׁתִּי, כִּחֲשׁוּ, תְּכַחֵשׁ, יְכַחֶשׁ, תְּכַחֲשׁוּ, תְּכַחֲשׁוּן, כַּחֵשׁ, — כִּחֵשׁ פלוני, אמר על דבר שהיה כי לא היה, leugnen; nier; deny: ותצחק שרה בקרבה (על דברי המלאך שאמר כי היא תלד בן) לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן ויאמר יי' אל אברהם למה זה צחקה שרה וכו' וַתְּכַחֵשׁ1  שרה לאמר לא צחקתי כי יראה (בראש' יח יב-יה).  חטא ישראל וכו' וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כִּחֲשׁוּ וגם שמו בכליהם (יהוש' ז יא), שאמרו כי לא לקחו מן החרם. — וכִחֵשׁ, אמר על דבר כי איננו: פן אשבע וְכִחַשְׁתִּי ואמרתי מי יי' (משלי ל ט).  — ובמשמ' דִבֵּר שקר בכלל: אלה וְכַחֵשׁ ורצח וגנב ונאף (הוש' ד ב).  — ואמר בן סירא: (שלש הנה שנאה נפשי וצר לי הרבה בחייהם)2 דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף (ב"ס גני' כה ב).  — ובמשמ' הראה א"ע לא כמו שהוא באמת: והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו בהנבאתו  ולא ילבשו אדרת שער למען כַּחֵשׁ (זכר' יג ד).  — ועם ב אחריו, כִּחֵשׁ בִּפלוני, בְּדבר, אמר כי מה שטען פלוני עליו אינו אמת והוא אמת: וְכִחֵשׁ בעמיתו בפקדון או בתשומת יד וכו' או מצא אבדה וְכִחֶשׁ בה ונשבע על שקר (ויקר' ה כא-כב).  לא תגנבו ולא תְכַחֲשׁוּ ולא תשקרו איש בעמיתו (שם יט יא).  — כִּחֵשׁ בִּפלוני, אמר כי אינו יודע ומכיר את פלוני, כי פלוני איננו: אם יבלענו ממקמו וְכִחֶשׁ בו לא ראיתיך (איוב ח יח).  — ובֵאלֹהים: כִּחֲשׁוּ ביי' ויאמרו לוא הוא (ירמ' ה יב).  פשע וְכַחֵשׁ ביי' ונסוג מאחר אלהינו (ישע' נט יג).  הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי יי' אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תְּכַחֲשׁוּן באלהיכם (יהוש' כד כז).  — °כִּחֵשׁ בטובתו של פלוני, ואמר המשורר: אשר כחש בטוב הנעשה לו כמו כחש בטובת אל בראו (ר"ש הנגיד, בן משלי א ה).  — ועם ל' אחריו, כִּחֵשׁ לפלוני, שִׁקֵּר לו, אמר לו דבר שלא היה: ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יי' לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים כִּחֵשׁ לו (מ"א יג יח).  — *והשתמשו במשמ' זו גם עם ב אחריה: אמר לו המלך (לבנו) זמנתי לך אשה נאה וכו' אמר לו הבן אלך ואראה אותה שלא היה מאמין באביו וכו' אמר לו (המלך) ראה אותה ותדע שלא כחשתי3 בך (תנחומא בובר, שנח ז).  — ובמשמ' לא היה נאמן לו: אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי גם הוא עון פלילי כי כִחַשְׁתִּי לאל ממעל (איוב לא כו-כח).  — ובמשמ' הראה את עצמו נכנע לפלוני, החניף לו: לשמע אזן ישמעו לי בני נכר יְכַחֲשׁוּ לי (תהל' יח מה).  ברוב עזך יְכַחֲשׁוּ לך איביך כל הארץ ישתחוו לך (שם סו ג-ד).  — ובתו"מ: בשעת טובתם של ישראל אומות העכו"ם מכחשים להם ועושים אותם כאלו הן אחים (ספרי דבר' שנו).  — ובהשאלה במליצה, כִּחֵשׁ הזית, לא נתן פריו: כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כִּחֵשׁ מעשה זית ושדמות לא עשה אכל (חבק' ג יז).  — כִּחֵשׁ בו התירוש וכדומה, לא נמצא לו לשתיה: גרן ויקב לא ירעם ותירוש יְכַחֶשׁ בם4 (הוש' ט ב).  

— נִפע', נִכְחַשׁ, יִכָּחֲשׁוּ, — כמו כִּחֵשׁ לו, במשמ' החניף לו: אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביי' מגן עזרך ואשר חרב גאותך וְיִכָּחֲשׁוּ5 איביך לך (דבר' לג כט).  

— הִתפ', הִתְכַּחֵשׁ, יִתְכַּחֲשׁוּ, —  כמו נִפע': בני נכר יִתְכַּחֲשׁוּ לי (ש"ב כב מה).

— הִפע', *הִכְחִישׁ, — הכחיש את פלוני, אמר כי מה שאמר פלוני אינו אמת: אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטלה (סנה' ה ב).  כל מקום שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש (ירוש' סוט' ו כא.).  אלמלי אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת ועכשיו שאני חי והוא חי היאך יכול החי להכחיש את החי (ברכ' כז:).  אין מזימין את העדים אלא בפניהם ומכחישין את העדים שלא בפניהן (כתוב' כ.).  ב' כיתי עדים המכחישות זו את זו (ב"ב לא:).  למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה (ר' יוחנן, סנה' סז:).  לא שנו אלא שלא מכחשתו (האשה את העד) אבל מכחשתו לא תצא (יבמ' פח:).  מפני מה אתה מכחישני לפני שפחתי (מד"ר בראש' מח).  — ובהעברה בדבר לא בע"ח: לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה גדולה שהיא מכחשת את הקטנה לא יהיה נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה (ספרי דבר' רצד).

— הָפע', *הָכְחַשׁ, הוכחש, — שהכחישו אותו: עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו נהרגין (ב"ק עג:).  עדים שהוכחשו בנפש לוקין (שם עד:).  כיון שהוזמו על הגניבה לגבי טביחה הוה להו מוכחשין (שם).  הא עדות מוכחשת היא (ב"ב לא.).  אם אמרו להם האיך אתם מעידים כך וזה ההורג וכו' היה עמנו ביום זה במדינה אחרת הרי זו עדות מוכחשת (רמב"ם עדות יח ב).  —  ואמר הפיטן: רגש ולחש, ועת לדתו נִחש, ובכשפיו הכחש, ובחלש נחלש ולא חש (ר"א קליר, שבת זכור, חי וקים).