*1, פ"י, —  עשה צורות בֹלטות או שֹׁקעות בהטיח המצפה את הכותל וכדומה, או בחקיקה באבן וכדומה:  בית שבנאו מתחלה לע"א הרי זה אסור סיידו וכיירו2 לע"א וחידש נוטל מה שחידש (ע"ז ג ז).  אבן שחצבה מתחילה לבימוס הרי זו אסורה סיידה וכיירה2 לע"א וחידש נוטל מה שחידש (שם).  ציירו את (הבור) וכיירו וסיידו ועשה בו מעשה מכי' משפט' יא.  אין מפייחין (את הבית מפני אבלות ביהמ"ק) ואין מסיידין ואין מכיירין (תוספתא ב"ב ב יז).  חפר בור עשרה טפחים ובא אחר וסיידו וכיירו שניהן חייבין (ירוש' ב"ק א ב ג).  למלך שהיה משיא את בתו ועשה לה חופה ובית וסיידה וכיירה וציירה וראה אותה וערבה לו (מד"ר ברש' ט).  למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה ומה היתה חסרה כלה שתכנס לתוכה (שם י).  למלך שהיה משיא את בנו ועשה לו חופה סיידה וכיירה וציירה כעס המלך על בנו והרגו (שם כח).  היתה (האבן)  חצובה וציירה וכיירה שתעבד אפילו צייר וכייר בגוף האבן ואין צריך לומר אם כייר עליה נוטל מה שחידש (רמב"ם עכו"ם ח ד).  והתחילו מלאכתם ג' ימים קודם חג הסוכות וכו' ובג' ימים הנ"ל ציירוה וכיירוה וצפוה (פסקי ריקאנטי האחר' ד).  שהיה הבית רעוע נטוי ליפול והחזיק בו ובנה בו והצילו מסכנת נפילה גם ציירו וכיירו (קיצור פסקי הרא"ש בסוף ספ' חיים שאל ב).

—  פע' *כֻּיַּר, מְכֻיָּר, מכוייר, —  שׁכִיְּרוּ אותו:  לקח בית מפוייחת ומסויידת ומכויירת הרי הוא בחזקתו (תוספתא ב"ב ב יז).  לקח חצר מסויידת מכויירת מפוייחת הרי זו בחזקתה נפלה אינו חוזר ובונה אותה (גמ' שם ס:).  —  ובסהמ"א:  ונכנסתי דרך הגן שהוא בחוץ מאחורי ביה"כ לפנים מהחומה בחורבה אחת ממנה וראיתי צורת היכל מסוייד ומכוייר וכתוב בה בחרט אנוש אלו השמות מעתוק ודניאל ישמרם האל (לקוטים מספר דברי ר"י סמברי 7).  קורות מצויירות ומכויירות (רע"ב מדות ג ז).  ועליות מרווחות ומצויירות ומכויירות (פלא יועץ, מותרות).