*, 1, — א) ש"ז, לֵחה עבה נדחית מתוך הגרון דרך הפה ע"י שעול חזק Auswurf (Schleim); crachat; phlegm: רוקו (של הזב) כיחו וניעו ורירו ומימי האף שלו (ספרא מצור' ב ג). ר' יהודה אומר כיחו2 שנתלש וכן רוקו שנתלש לא יהלך ארבע אמות עד שירוק (ערוב' צט.). השליך בתוכו (בתוך הכוס) את כיחו ליחה היוצאה מן הריאה (רש"י קדוש' פא:(. ואם לא קרשה (הליחה) אינה מטמאה שמא כיחו וניעו הוא (רמב"ם, טומא' מת ב א). ויש מדקדקים שלא לאכול אגוזים מפני שהם מרבים בפיו כיח וניע וגורמין לבטל התפלה (הלבוש, או"ח תקפג ב). – ואמר המליץ: תרדוף אחרי בכל כוחיך, ותרוק על פני כיחך (עזר' הבבלי, תוכח' מוסר יו). –

ב) פ"ע, עב' *כָּח, הוציא הכיח, auswerfen (Schleim); cracher; to caugh: אמר ר"ל הכח3 בפני רבו חייב מיתה (ערוב' צט. ).