כַּיָּל

* 1, ש"ז, מ"ר כַּיָּלִים, — מי שאומנתו למדֹד: החופר והכייל והסנטר שומרי העיר והאיקונומוס נוטלין שכרן מן האמצע ירוש' ב"מ ט יב..  — ומ"ר:  הכיילין2 והחופורות והסנטר תוספתא שם ט יד.



1 מן כול, כיל, וכן בערב' כיאל كيال.

2 בנוסח' הביילין, בבית, אך אין ספק שהוא שבוש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים