כִּילָאוּת
°, ש"נ, — כמו °כִּילוּת, °כִּילִיּוּת: מפני הפחיתות והכילאות והעזות באו לכלל צרות רבות ורעות (מ' ליאון, נופ' צופים א ט). והם (הישישים המופלגים) בלתי בעלי חן וכבוד לרוב צורך העולם בענינים ההכרחיים להיות ואמנם היה להם זה לרוב הנסיון ולזה הם בעלי כילאות לעמידת' שהשגת הקנינים קשה וביחוד בשנות הישישות (שם ג יו).