°, ש"נ, מִדַּת הַנָּדִיב: מן הנדיבות שיעמוד באדם במדת הרחמים (ר"י א"ת, תקון מדה"נ לרשב"ג לה). והמישוש אשר הוא החוש החמישי יש לו ארבע מדות והם הנדיבות והקמצנות והגבורה והמורך וייחס הנדיבות אל המישוש מפני שהמישוש לא יהיה כי אם ביד והנדיבות לא יהיה כי אם בפתיחת היד כמו שהקמצנות תהיה בקפיצתו (שם יז). ואמר החכם כשתשאל שאל מאנשי הנדיבות והחסד (הוא, מבח' הפנינ' לרשב"ג, שער זולת השאלה). עורך נדיבותך לעב יערוך לבוש שקים לבד, אתה בתוך שרים כמו נביא והם דומים לבד (רמב"ע, תרשיש א קעג). לא נכון להגביר הנבלה על הנדיבות הנעימה, פן יאמרו הנבלים ידנו רמה (ר"י חריזי,  תחכמ' מב). והזהירה (התורה) על הנדיבות כי היא מדה שלמה ויקרה (רש"ט פלקיירא, המבקש מב). ודע כי יש נדיבות שהיא ככילות, ויש מהירות הדבור שהיא כעילגות (שם מה). לחזק ולקבוע בלבבנו מדת הנדיבות ולהרחיק תכלית ההרחקה מדת הכילות (החינוך, ראה, מצוה תפ). מדת הנדיבות שהיא אמצעית בין הכילות והפזור (רע"ב, אבות ב א). והנותן יותר ממה שהוא יכול ליתן נפרד מן הנדיבות ויורד אל מדת הפזור אשר היא מגונה מאד (ר"י מודינא, צמח צדיק יד).