כָּלַב

*, — קל אינו נהוג.

— פִע', כִּלֵּב, — כִּלֵּב הרצען וכדומה, תפר לא בתחובים מכֻונים על קו ישר אלא אחד עולה ואחד יורד, אחד ארוך ואחד קצר וכדומה: ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכלב1 מו"ק א ח.  הרוצענין מכלבין במועד ירוש' שם א פ ד.

— הִפע', *הִכְלִיב, מַכְלִיב2 — כמו כִּלֵּב, מְכַלֵּב.

—  נִתפ', °נִתְכַּלֵּב, —  נתכלב3 הכלב, נשתטה, נעשה שוטה: ויקרה להם (להכלבים)  זה (השגעון) אם מהאויר אם מהמזונות והמשקים אם מהאויר שישרף החם ליחותיו ויתכלב וישתטה קאנון ד ו ג ה



1 כך במשנה שבתלמ' ירוש', וכן בדפוס' קדמונ' ד"ס, וכן בהלכ' פסוק', ובנוסח' הדפוס' החדשים מכליב.  ופרשו בגמ' ירוש' שם א פ ד דבית ר' ינאי אמרו כדרכו ממלא את המחט מכלב אחת אחת ר' יוחנן אמר כדרכו אחת אחת מכלב מפסיע.  ע"כ.  ושאלו בגמ' בבלי שם דף י. מאי מכליב? והשיבו: ר' יוחנן אמר מפסיע רבה בר שמואל אמר שיני כלבתא.  ע"כ.  ופרש רש"י: מפסיע שאינו תופר ביושר אלא מפזר התפירה ולהכי קרי מכליב שדומין תחובי המחט לשיני הכלב רחוקות זו מזו כשיני הכלב.  כלבתא, שאינו תופר כדרכו תוחב זה בסמוך זה אלא שתוחב  המחט פעם אחת למעלה ופעם אחת למטה והכי קרי ליה כלבתה דהכי קיימי שיני הכלב שן אחד גבוה מחבירו.

2 עפ"י הגרסה מכלוב, עי' הערה למעלה.

3 בערב' במשמ' זו כַלִב كَلِب, בקל.

חיפוש במילון: