1, בהפס' כִּלְאָיִם, — מינים מתחלפים, שור וחמור, דגן וירק, פשתן וצמר וכדומה, zweierlei; choses de diverses espèces; heterogenous things בהמתך לא תרביע כִּלְאַיִם שדך לא תזרע כִּלְאָיִם ובגד כִּלְאַיִם שעטנז לא יעלה עליך (ויקר' יט יט). לא תזרע כרמך כִּלְאַיִם פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם (דבר' כב ט). — ובתו"מ: החטין והזונין אינן כלאים זה בזה השעורים ושבולת שועל הכוסמין והשיפון אינן כלאים זה בזה (כלא' א א). הטוס והפרד הפרד והחמור החמור והערוד אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה (שם ו). הזורע חטה ושעורה כאחת הרי זה כלאים (שם ט). כלאי הכרם אסורין מלזרוע ולקיים (שם ח א). מי שהיו לו חבילי תלתן בכלאי הכרם ידלקו (תרומ' י ו). — ואמר הפיטן: גדול כלאי בהמה וכלאי הכרם ובגד בשתי תכיפות לחבורים (ר"י ברצלוני, אזהר', אספרה). — ובמליצה, °אָרַג כלאים בלבו, שאין פיו ולבו שוים: וחוט אהב בפיו יטוה ובלב יארג כלאים (רמב"ע, עינות תהום, כ"י בודל').