°, ת"ז, לנק' כַּלְבִּית, מ"ר כַּלְבִּיִּים, כַּלְבִּיוֹת, — מטבע הכֶּלֶב: וזה קם זד בליעל ואכזר ובוצע ואיש חמדן וכלבי (ר"י אברבנאל, תלונה על הזמן, או"נ ב עא).  — °תאוה כלבית: ולזה תתחדש התאוה הכלביית ברוב הענינים מן הקור (קאנון א א, במזגי השנים).  שכל כונתם אינה אלא לצבות בטן ולהשביע תאותם הכלביית (נוה שלום ב ה).  ולרוע מזג היבש יקרה כתרת אל כלולה מיאוס והתאוה הכלבית הוא רוצה ולא רוצה (מאיר אלדבי, ש"א ד).  — °רָעָב כלבי: בנשים שאין ווסתן זב כראוי או בימי הורתן תמצא הרעב כלבי ותאכלנה בשר חי נתר ובורית ופחמים וכיוצא בהם (מעשה טוביה, בית חדש ב).  — שִׁנַּיִם כלביות: הראשונים  (שבשנים) הם הדקות והרחבות והם לחתוך המאכל ואחרי כן האחרים הנקראים כלביות והם חזקות ועבות יותר מהראשונים וכו' שבתחלת זמן אכילתו (של הילד) לא יצטרך לכלביות ולא לטוחנות כי ירגילוהו במזון לח מאד ומבושל היטב (מ' אלדבי, ש"א ד א).  המין השני מהשנים הם שנקראו כלביים מפני שרבו בכלב המין הזה מהשנים (שלטי הגבורים נא).  השנים הם מג' מינים חותכים כלביים טוחניים וכו' והקודמים לצמיחה סמוך להם הם הכלביים ועומדים מכוון כנגד העינים וכו' והכלביים יש להם שני שרשים (תפאר' אדם יז.).  °נגעים כלביים: הנה החלאים ישיגם קריאת השם מכמה פנים וכו' אם מהדמיון כאמרינו חולי הארי וחולי הפיל ואם מיוחסים אל הראשון הנזכר שקרה לו זה (החולי) כאמרינו הנגעים הכלביים (קאנון א ב א ח).  — °ימים כלביים, ששולטים בהם, לפי אמונת הקדמונים, הכוכבים, כלב הגדול והקטן, בחדש תמוז ואב: ותשים אלו המים בימים הכלביים בשמש (ספ' הקדחת ג ב, כ"י ברלין).  והנה השרף היוצא מזה האילן הוא הצרי ונקרא באלסאמו והם מאספים אותו בימי הכלביים וגורפין האילן עם מגרפות של ברזל (באר הגולה על המקדש ב א יד).  זמן ליקוט הלבונה הוא בימי הכלביים (שם שם טז).  החום היותר חזק יתחזק בימי הכלביים והוא מן כ"ח תמוז עד כ"ט אב (למודי הטבע כט.).