*, ש"נ, — א) נקבת הכֶּלֶב: מעשה בחסיד אחד שהיה מהלךבדרך וראה שני בני אדם נזקקין לכלבה ירוש' סנה' ו כג:. לכלבה נושכת שאחזה בעליה בשלשלת אעפ"י שהיא קשורה אוחזה באדם בשוק בבגדיו מד"ר קהל', ומוצא אני. מעשה בכלבא1 אחת כופרית2 שעלתה לראש הסלע ושימשה עם זכר שם איכ' דרכי ציון. — ואמר המליץ: אל תתגר את כלבה עת להקת הכלבים סביב לה אסף כו יז. — ב) בהשאלה, *כַּלְבָּה 3 וגם *כַּלְבָת, כלי כעין צבת מברזל כפוף בשתי זרועות פחות או יותר ארוכות, Klammer, Zange; tenaille, crampon; cramp, tongs: כלבה4 של ספרין ושל רופאין ושל עושה זכוכית שנחלקה לשנים טהורה ושל נפחים שנחלקה לשנים טמאה מפני שהוא כתחילה חותה בה את הגחלים ועכשו חותה בה את הגחלים רשב"ג אומר מפני שהוא כתחילה מנקב בו את הגחלים ועכשו מנקב בו את הגחלים תוספתא כל' ב"מ ג יא. כמה מסמרים יהו בו וכו' ר' יוסי בן חנינא אמר כלבת5 אינה עולה לחשבון מסמרים ירוש' סנה' י כח..
1 כך בכל ספרי הדפוס.
2 הערוך גרס קורטית.
3 בערב' כֹלּאב كُلاَّب, בסור' כלבתא, ועי' הערה לקמן.
4 כך בכ"י אר"פ, מהדו' צו"מ, ובנוסח' כלבוס, וגרסת כלבוס לדבר זה בעצמו נמצאת עוד בגמ' בבלי: עשאו (את המסמר) כמין כלבוס שבת ס:, כך בכל הספר' וגם בכ"י רק בקצת שנוי, כלובוס וכדומה, ויש גם קלבוס בקוף. וכן בענין הסוטה: כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה שאם נמחקה מגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה סוטה יט:. אבל נגד זה בירוש' במקום המובא בפנים, בענין המסמרים, כלבת במקום כלבוס. והנה על סמך הגרסה כלבוס החליט בנימין מוספיא ואחריו ש' קרויס S. Kraus Lehnw. כי זו מלה יונית-רומית, במשמ' מסמר, יתד. אבל כבר העיר י' לוי כי אין משמע' מסמר או יתד נאותה לפי הענין לא בענין המסמרים ולא בענין הסוטה, וכן ע' לֶו בהערות לש' קרויס, וכבר הזכיר י' לוי את השם הערבי כֹלּאב كُلَّاب, שהוא משמש במשמ' הרשומה בפנים, ויש עוד השם כלבתאנ كلبتان במשמ' צבת, ואעפ"י שכבר הטיל נלדק' Nö.Mand. 120 ספק בשמיותה של המלה כלאב וחשדה שהיא פרסית, בכ"ז ברור הוא כי היא מלה שמית טהורה, כמו שכבר ברר ש' פרנק' S. Fraenkel, Aram. 83, שבלשון הערב' משמש השרש כלב בלי ספק גם במשמ' אחיזה ותפישה ולחיצה, כמו שאנו רואים משמוש מלים אחדות משרש זה במשמ' הנזכרות. וכך הסכים עמנ' לֶו בהערות לש' קרויס שם כי המלה היא שמית ובאר את הצורה כלבוס ע"י השם כלבוס בסור' לכלב קטן, שבאה הצורה כלבוס במקום כלבותא אולי. עכ"פ, הצורה הזרה כלבוס חשודה בעינינו ואין לה טעם, ולכן אין אנו חיבים לדחות בשבילה הצורה העברית כלבה של התוספתא, בפרט שיש לה סמך מהצורה כלבת שבירוש' סנה' המובא בפנים באותו הענין של מסמרים שמדובר עליו בבבלי שבת, וגרסה זו שהיא בכל ספרי הדפוס נמצאת גם בקטעי הירוש' כ"י מהגני' בנקוד כַלבָת שרידי הירוש', מהד' גינצב', 262, ושתיהן תומכות זו את זו לבלתי נדחה אותן מפני הצורה כלבוס הזרה. ויש סעד לגרסה זו גם מהרמב"ם, כלים יא יב, שכתב: כלביא של ספרים וכו', כך לפי נוסח' הספרים, ובתנחום ירוש' הנוסחא כלבא, ותרגם בערב': הי אלכלבתינ. גם הגר"א בפרוש התוספתא כתב בפרושו כלבה ולא כלבוס. ובפרוש המלה אמר רבנו נתן וז"ל: פירוש רב שלום ז"ל כלבוס גופו נועץ בו מסמרים מבפנים ומוציאין לחוץ שעקם אותן בשיני שפוד ודומות לאצבעות כפופות ויש כלים שעושין בהן ברזל ואותן פיות שלהן תופס בהן ברזל כשיוצא מן הכור עקומין, וי"א הן צבת של ברזל שאוחז בו ברזל ומכניסו לכור. ע"כ. ורש"י פרש יותר בדיוק בפרט לפי הענין אצל הסוטה, וז"ל: כולבוס שני שינים יש לו ונותן לתוך פיה זקוף.
5 במד"ר קהל', דברי חכמים כלבוס, כלבום, אך צורת הירוש' מכרעת.