1, ש"נ, מ"ר כְּלָיוֹת, סמי' כִּלְיוֹת, כִּלְיוֹתַי, — אֵבר הקרב הפנימי בגופות בע"ח שהוא כלי הפרשת השתן, Niere; rein; kidney — בבהמה: ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הַכְּלָיֹת ואת החלב אשר עליהן שמות כט יג.  ואת שתי הַכְּלָיֹת ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ויקר' ג ד.  חרב ליי' מלאה דם הדשנה מחלב אדם כרים ועתודים מחלב כִּלְיוֹת אילים ישע' לד ו.  — ובאדם: דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ הביא בְּכִלְיֹתָי בני אשפתו איכ' ג יב-יג.  יסבו עלי רביו יפלח כִּלְיֹתַי ולא יחמל איוב יו יג.  כלו כִלְיֹתַי בחקי שם יט כז.  — ובתו"מ: ניטל הטחול ניטלו הכליות ניטל לחי התחתון חול' ג ב.  פעם אחת ביקש אגריפס המלך ליתן עיניו באוכלוסי ישראל א"ל לכה"ג תן עיניך בפסחים נטל כוליא מכל אחד ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליות כפליים כיוצאי מצרים פסח' סד:.  שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב תענ' כג..  אמרו עתידה חטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול כתוב' קיא:.  הי"ב מנהיגים הם הלשון והשנים הושט האצטומכא הריאה המרה הטחול הכליות הבצים וכו' ואמנם הכליות כדי למצוץ יתרון הדם אשר שלחו הכבד למטה בגוף להיותו נזון כדי שלא יצא מן השתן ויאבד ולזה היה מראה הכליות כדמות בשר מעט אדמומית פי' יצירה לאבו סהל.  —  וחשבו הקדמונים כי גם הן כמו הלב מקום המחשבה: ויי' צבאות שפט צדק בחן כְּלָיוֹת ולב ירמ' יא כ.   ויי' צבאות בחן צדיק ראה כְלָיוֹת ולב שם כ יב.  קרוב אתה (אלהים) בפיהם (של הרשעים) ורחוק מִכִּלְיֹתֵיהֶם שם יב כ.  בחנני יי' ונסני צרופה כִלְיוֹתַי ולבי תהל' כו ב.  כי אתה קנית כִלְיֹתָי שם קלט יג.  — והַכְּלָיוֹת תעלזנה, נרדף להלב ישמח: בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ותעלזנה כִלְיוֹתָי בדבר שפתיך מישרים משלי כג יה-יו.  ושפתותיך יביעו דעת וכליותיך תעלוזנה מישרים ברכ' יז..  — וְהַכְּלָיוֹת מְיַסְּרוֹת: אף לילות יסרוני כִלְיוֹתָי תהל' יו ז, ועי' מוסר.  — והשתונן הַכְּלָיוֹת, מפני צער וכעס: כי יתחמץ לבבי וְכִלְיוֹתַי אשתונן תהל' עג כא.  — ואמר המשורר: ישתוננו כליות אהבים בעדם יתנודדו לבו ויתחמצו רמב"ע דיואן, רכבי גדודים.  ועי' שנן.  — ובתו"מ: כליות יועצות לב מבין לשון מחתך פה גומר ברכ' סא..  שתי כליות יש בו באדם אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה שם.  עשרה דברים משמשין את הנפש הושט למזון וכו' והמרה לקנאה והכליות מחשבות והלב גומר מד"ר ויקר' ד.  הדעת מתחלקת בארבע חלקים ב' בשתי הכליות וחלק אחד בפה וחלק אחד בלב שם במד' י.  מלמד שזימן הקב"ה לאברהם אבינו ב' כליותיו כשני חכמים והיו מבינות אותו ויועצות אותו ומלמדות אותו חכמה אדר"נ לג.  — ואמר הפיטן: אמיץ כליות חוקר, בכל קצוי ארץ משוטט וסוקר שבת ב אח"פ, ארנן.  — והמשורר אמר: ויאמץ בהתיעץ במתניו וכליותיו וקבה להחיותו וכבד להפרותו וקדקד להורותו סעפי תבונותיו ראב"ע, בשם אל.  — ובהשאלה, כִּלְיוֹת חִטָּה: חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כִּלְיוֹת חטה דבר' לב יד.