*, פ"י, פָעו' °כָּלוּל, — שָׂם עליו כָּלִיל, עטרה, ואמר הפיטן: זרוים בעמים ובגוים נפרדים , חושה לקבץ ונהל נדודים, טוב בארץ צבי כפרי מגדים, ימלאו רחובות ילדות וילדים, כלולים מאורים וכזוהר ורדים להפיח ריחם כפרים עם נרדים (מחז' תימנ' ליוה"כ, אנא אל).

 — פֻע', *כֻּלַּל, מְכֻלָּל, מכוללים,  — שכללוהו: מעשה צעצועים ילדים מכוללים בכלילים (מדר' תדשא, אפשטיין ב).

— הִתפ', °הִתְכַּלֵּל, — עטר א"ע בעטרה: סגולתי משכתיך חסד עטרת הלומים, התכללי בשלך שתים מותאמים, וגם שתים שלי בכתרך מושלמים (מנחם בר"י, סגולתי).