פ"י, כָּלְלוּ, — א) כָּלַל את הדבר, עשהו בשלמותו, vollenden; accomplir; to perfect: צור את אמרת כלילת יפי בלב ימים גבוליך בניך כָּלְלוּ יפיך (יחזק' כז ג-ד).  שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כָּלְלוּ יפיך (שם יא).  — ופָעו' °כָּלוּל, שָׁלֵם בתכלית השלמות, ואמר הפיטן: הכירני והכרתיו באהבה כלולה, כדי הוא לך לשם ולתהלה (יוצ' א' שבוע', צץ ממזרח).  — ב) *כָּלַל דבר בתוך דבר, חבר דבר לדבר, הזכיר הדבר ההוא בתוך הדבר השני, einschliessen; joindre; includ: אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהן (ר"ה ד ה).  כולל של מינים ושל רשעים במכניע זדים (ירוש' ברכ' ב ה.).  מברכין ברכה ראשונה וכוללין של ירושלם בשל ארץ (שם).  פותח בהזן וכולל בונה ירושלם בברכת הארץ (בבלי שם מו.).  בכולל דברים המותרין עם דברים האסורין (שבוע' כג:).  שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי אמרה לו למה אין כתוב בשני כי טוב אמר לה אע"פ חזר וכללן כולן בסוף שנאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (מד"ר בראש' ד).  ומצוי בסהמ"א.  — ופָעול *כָּלוּל: מפני שירידת גשמים כלולה בהן (ירוש' פסח' ה לב ג).  המאושר שבכולן הללויה שהשם והשבח כלולין בו (שם סוכ' ג נד.).  מה ראה לומר הפרשה הזו בכינוס וכו' לפי שכל הדברות כלולין בתוכה תנחומא קדוש' ג.  — ג) *כָּלַל, עשה או דבר הכל יחד ולא כל אחד ואחד בלבדו, verallgemeinen; généraliser; generalise: יש פרשיות שכולל בתחלה ופורט בסוף פורט בתחלה וכולל בסוף וזו כוללה בתחלה וכוללה בסוף ופורט באמצעו (ספרי במד' קיח).  (האומר שבועה) שלא אשב בצל אסור לישב בצל סוכה וכו' לא סוף דבר כולל אלא אפי' פורט (ירוש' שבוע' ג לד ג).  מעשה בשטר אחד שהיה כתוב בו שש מאות וזוז אחד והרי הדבר ספק אם שש מאות זוז וזוז אחד או שש מאות אסתירא וזוז שיד בעל השטר על התחתונה אם כן למה לא נאמר שש מאות פרוטה וזוז לפי שהפרוטות כולל אותן הסופר זוזין ואחר כך כותבן (רמב"ם, מלוה ולוה כז טו).  — ומצוי מאד בסהמ"א.  ואמר המשורר: ואחד (הוא הבורא) ואך לא הוא כאחד אשר נתן יסוד האנוש לחשוב ולכלול ספורותיו, ןאחד ולא ירבה וימעט ויחלק כאחד אשר הוא ראש אלפיו ורבבותיו (ראב"ע, בשם אל).  

— נִפע', *נִכְלַל, נִכְלְלוּ, — שכָּלַל אותם כלם יחד: דברים שנכללו ונפרטו דברים שנכללו ולא נפרטו (ירוש' סוט' ז כא ד).  — ומצוי בסהמ"א.

— פֻע', *כֻּלַּל, מְכֻלָּל, מכוללין, — עשוי בתכלית השלמות: מכוללים היו המעשים (של ששת ימי בראשית) והיו מותחין והולכין (מד"ר בראש' י).  

— הָפע', *הָכְלַל, הוכלל, מוכלל, — א) כמו כֻּלַּל: ממנו מוכלל יופיו של עולם (יומ' נד:).  — ב) °הָכְלַל בתוכו, בא בתוכו: דברות שבהם יוכללו מציאותו ואחדותו ובו יוכלל הרחקת הגשמות שמעום ישראל באזניהם מפיו יתברך (מנח' קנא' לר"י מפיסא 26).  — ומצוי במשמ' זו בסהמ"א.

—  הִפע', °הִכְלִיל, — א) הכניס הכל יחד בתוך דבור אחד וכדומה: אבל אנחנו נלאים מלהכליל השמות הללו במלה אחת כאשר הכליל אותם השכל (מלחמ' ה' ליעקב בן ראובן, REJ 1889, 50).  מזכיר אחרי כן ואכלת ושבעת מכליל הנזכרים למעלה שהם ליהנות הגוף באכילה ושובע (ר"י הדסי, האשכל א).  ודבש מכליל הוא כל ממתקיך (שם).  כתוב עוד לא תחסר כל בה להכליל בו כל דבר הנהנה ממנו בן אדם ממאכל ומשקה שבוחר שם.  החכם ר' שמואל הכליל את השם עם החלק (ר"א הקראי, עץ חיים סג).  כי לא הכלילה התורה על כל מה שתראה האשה מאותו המקום שיהיה טמא (הוא, ג"ע, טמאה וטהרה ב ד).  — ב) עשה בתכלית השלמות: ואמר הפיטן: הנכאה והצמאה אשר תמיד לך תייליל, סמוך ידה בבן דודה הנקרא שמו חכליל, והכניסם לגן בֹשׂם וחופתם בהוד תכליל, ותוליכם ותמליכם בהר ציון והגליל (שבת א' חנכה, שני זיתים).

— * שִׁכְלֵל, עי'  ערך *שִׁכְלֵל.