*, ש"ז, מ"ר כְּלָלוֹת, כְּלָלִים, — א) מספר מה יחד, d. Ganze; total; the whole: חמשה שכתבו כלל1 בתוך הגט גיט' ט ה.  תנו רבנן (נשבע על) כלל אינו חייב אלא אחת פרט חייב על כל אחת ואחת דברי ר"מ ר' יהודה אומר שבועה (שאין בידי) לא לך ולא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת וכו' אמר שמואל כללו של ר' מאיר פרטו של ר' יהודה כללו של ר' יהודה פרטו של ר' מאיר וכו' ואיזהו כללו של ר' מאיר שבועה שאין לכם בידי שבוע' לח.. — *כְּלָלָם של מספרים, סך-הכל שלהם: (שאל ממנו) אבא חליפא קרויא מר' חייא בר אבא בכללן (של בני יעקב כשבאו למצרים) אתה מוצא שבעים (שנאמר כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים) בפרטן (כשהוא מונה אותם אחד אחד) אתה מוצא שבעים חסר אחת ב"ב קכג..  שאל קונטרוקוס השר את רבן יוחנן בן זכאי בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות בכללן אתה מוצא עשרים ושנים אלף (אותם) שלש מאות להיכן הלכו בכור' ה..  (כתוב) כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות וכי אין ידוע שאלפים וארבע מאות הן למה צריך הכתוב לומר משקלן בכלל (אלא) לומר יכול בזמן ששקלן בבת אחת היו יתירים ובזמן שהיה שוקלן אחד אחד היו חסרים לכך צריך הכתוב לומר כל אחד ואחד משקלו ומשקל כולן בבת אחת שלא פחתו ולא הותירו מד"ר במד' יד. — וביחוד מה שכולל בתוכו דברים הרבה, וההפך פרט, שאין במשמ' אלא דבר אחד: מן הבהמה כלל מן הבקר ומן הצאן פרט ספרא א.  חמור או שור או שה פרט וכל בהמה לשמור כלל שם.  בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל שם.  מכל אשר יעשה מגפן היין כלל מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר פרט ספרי במד' כד.  מנחת זכרון כלל מזכרת עון פרט ירוש' סוט' ג יח ד.  כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא י"ג מדות של ר' ישמעאל.  נתקו הכתוב השואל מכלל השומר ואמרו ענין בפני עצמו מכי' משפט' טז.  אוב וידעוני  בכלל מכשפים היו ולמה יצאו להקיש להם ולומר לך מה אוב וידעוני בסקילה אף מכשפה בסקילה יבמ' ד.. — ומ"ר כְּלָלוֹת: רבי ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד סוט' לז:.  א"ר יוחנן אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ ערוב' כז.. —  ואמר הפיטן: ציר נאמן קראת לעלות, פניניך בארתו חמורות וקלות, ענשין ואזהרות פרטות וכללות, שכר המצות ושלום גמולות יוצ' ב' שבוע', תמכו כבוד.  ומ"ר בל"ז * כְּלָלִים: אלו שהן עושין ומקיימין תרי"ג מצות חוץ מן הכללי' ומן הפרטי' ומן הדקדוקי' מד"ר שמות לב. — ומצוי מ"ר זה בסמה"א: נפשי אשר מכרה לצורה את רוחה ולבה עם כסליה, עזבי לספר את פעולת אל בפרט וספרי את כלליה ר"ש הנגיד, הנה יחידתי.  ויש מי שיספור הכללים והפרטים ויש שסופרים פעם הכללים לבדם והפרטים לבדם ראב"ע, יסוד מורא ב.  ומי יוכל לחזות הפרטים אשר שרים וילאה בכללים, אבל זה הכלל אין חן לשירה בלי שקר ובדברים בטלים טודרוס הלוי, קטע כ"י גני' בביה"ס לעדת ישראל בקהיר. —ובמחקר, °כְּלָל גָּבוֹהַ וּכְלָל שָׁפֵל: כי יש כלל גבוה כולל שפלים ופרטים והנה נקרא הכלל השפל הקרוב אל כלל הגבוה מין גבוה והקרוב אל הפרטים מין שפל והנה הכלל הגבוה כמו גוף כולל האבנים והכוכבים והמתכות והצמחים והחיים והנה החי מין גבוה וכו' והאדם מין שפל כולל ראובן ושמעון ראב"ע, יסוד מורא ב.  ויש שם שהוא כלל גבוה כמו חַי כי כל הנמצאים תחת שלשה כללים גבוהים חי צומח ודומם ותחתיהם כללים שפלים מהם ותחתיהם פרטים הנה חי הוא כלל לכל החיים העליונים והתחתונים והם המלאכים והגלגלים אדם ובהמה עוף ודג ורמש ותחתיהם כללים שפלים מהם ותחתיהם פרטים רד"ק, מכלול, שער דה"ש. — * כְּלָלוֹ של דָבָר, מה שכולל כל הפרטים שנאמרו קודם: (כתוב) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם מכאן אמרו נטל מקל או מלגז או כרכר או שרביט כולם אסורים בהנאה מה יעשה להם יוליכם לים המלח כללו של דבר כל הנהנה מע"ז יוליך הנאה לים המלח  ספרי דבר' צו.  (כתוב) לא יהיה כלי גבר על אשה וכי מה בא הכתוב ללמדנו שלא תלבש אשה כלים לבנים ואיש לא יתכסה בגדי צבעונים ת"ל תועבה דבר הבא לידי תועבה זהו כללו של דבר שלא תלבש אשה מה שהאיש לובש ותלך לבין האנשים והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים וילך לבין הנשים שם רכו.  אעפ"י שאמרו שיכור מקחו מקח וממכרו ממכר וכו' עבר עבירה שחייבין עליה חטאת הרי הוא חייב חטאת סקילה הרי הוא חייב סקילה כללו של דבר שיכור הרי הוא כפיקח לכל דבר תוספתא תרומ' ג א.  העדים שאמרו מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה נתין ממזר עד שלא נחקרה עדותן ואמרו  מבודין אנו הרי אלו נאמנים משנחקרה עדותן ואמרו מבודין אנו אין נאמנים זה הוא כללו של דבר שהעדים שהעידו לטמא ולטהר וכו' לפיטור ולחובה עד שלא נחקרה עדותן ואמרו מבודין אנו הרי אלו נאמנים משנחקרה עדותן וכו' אין נאמנים שם כתוב' ב א.  שנים אוחזין בטלית וכו' זה אומר כולה שלי וזה אומר שלישה שלי האומר כולה שלי ישבע שאין לו בה פחות מחמשה חלקים והאומר שלישה שלי ישבע שאין לו בה פחות משתות כללו של דבר אין נשבע אלא על חצי טענה בלבד שם ב"מ א א-ב.  (מצא) גזרי דינין ופרוסבולין הרי זה יחזיר למי שכתובין על שמו בין שמצאן בשוק ובין שמצאן בין שטרותיו של אביו כללו של דבר אם יש עמהם סימפונות יעשה מה שבסימפונות שם ט.  עולת נזיר ועולת יולדת ועולת מצורע ששחטן בני שנים עשר חדש וכו' יעלו לגבי מזבח וטעונין נסכים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה זהו כללו של דבר כל שאינו פוסל בעולה חובה וכל הפוסל בחטאת פוסל באשם שם זבח' א ג.  הכסף קונה את הזהב וכו' זהו כללו של דבר כל הירוד מחבירו קונה את חבירו ירוש' ב"מ ד ט ג.  ערבית פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור לא יצא פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא כללו של דבר הכל הולך אחר החתום בבלי ברכ' יב..  הקובר את מתו ב' ימים קודם הרגל מונה ה' ימים אחר הרגל ומלאכתו נעשית ע"י אחרים ועבדיו ושפחותיו עושים בצינעה בתוך ביתו ואין רבים מתעסקין עמו שכבר נתעסקו בו ברגל כללו של דבר כל שהוא משום אבל רגל מפסיקו וכל שהוא משום עסקי רבים אין רגל מפסיקו מו"ק כ..  אזורה גדולה יש לי בידך אין לך בידי אלא אזורה קטנה פטור אבל אמר לו כור תבואה יש לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא לתך חייב וכו' כללו של דבר אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין  ויודה לו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין שבוע' מג..  שבא (יהויקים) על אמו ועל כלתו ועל אשת אביו דא"ר יוחנן כללו של דבר בפתח שיצא בו נכנס מד"ר ויקר' יט.  לא ישמח אדם בין הבוכים ולא יבכה בין השמחים ולא יהיה ער בין הישינים ולא ישן בין הערים ולא עומד בין היושבים ולא ישב בין העומדים כללו של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעת חביריו ובני אדם דא"ר ז. — ובסהמ"א: וכן אם עירבו (השותפים) פירותיהן או ששכרו מקום בשותפות והניח זה כדו וזה חביתו שנשתתפו בהן הרי אלו שותפין כללו של דבר בכל הדרכים שקונה הלוקח באותן הדרכים עצמן קונים השותפין זה מזה הממון המוטל ביניהם להשתתף בו רמב"ם, שלוח' ושותפ' ד א.  אי זהו שרץ המים אלו הבריות הקטנות כמו התולעים והעלוקה שבמים והבריות הגדולות ביותר שהן חיות הים כללו של דבר כל שאינו בצורת הדגים לא דג טמא ולא דג טהור הוא, מאכ' אסור' ב יב.  שלשה סנדלין הן של אדם טמא מדרס של מתכות של בהמה טמא טמא מת של שעם ושל צפירה טהורה מכלום כללו של דבר כל כלי שאינו ראוי למשכב או למרכב וכו' הרי הוא טהור מן המדרס הוא, כלים כז טז.  ושים מגמתך וכונתך זך נפשך וכללו של דבר בקש זך הלב באיזה אופן שיתכן לך כוזרי א א.  והוא יתברך איננו משתנה ממדה אל מדה וכללו של דבר כי המדות מתחלקות זולתי השם המפורש יתברך לשלשה חלקים שם ב ב. — °הכלל העולה מהדברים: והנה כללה אחר כן כל מה שנאמר מהצלת הבן וענין אבשלום ואמרה כי הכלל העולה הוא כי ישמע המלך להציל אמתו מיד האיש נופ' צופים ב יג.  *דבר פלוני הוא בִּכְלָל דבר פלוני, הוא כלוּל בתוכו: המקדש את בתו סתם אין הבוגרת בכלל קדוש' ג ח.  שיורדי הים בכלל יושבי היבשה נדר' ג ו.  שהדלועים בכלל ירק וקטנית אינן בכלל ירק שם ז א.  יש בכלל חמש שתים נזיר ג ז.  והנשים בכלל הנזק ב"ק א ג.  אין ישמעאל בכלל זרעו של אברהם וכו' ואין עשו בכלל זרע יצחק ירוש' נדר' ג לח..  יש בכלל מאתים מנה ב"ב מא:. —  בכלל דבריו: אמר להם (ריב"ז לתלמידיו) צאו וראו איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם ר"א אומר עין טובה ר' יהושע אומר חבר טוב ר' יוסי אומר שכן טוב ר"ש אומר הרואה את הנולד ר' אלעזר אומר לב טוב אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם אבות ב ט, ר"ל שמדת לב טוב כוללת כל שאר המדות. — בא דבר לִכְלָל, לא בא דבר לִכְלָל, דבר זה הוא או אינו בתוך הדבר הנזכר: המקבל עליו להיות חבר אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש ואינו לוקח ממנו וכו' ר' יהודה אומר אף לא יגדל בהמה דקה ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק ולא יהא מטמא למתים ומשמש בבהמ"ד אמרו לו לא באו אלו לכלל דמאי ב ג. — * יצא מִכְּלַל דבר: אני אומר כשם שהיא (שבועת שוא) פטורה מן הקרבן כך תהא פטורה גם מן המכות תלמוד לומר לא תשא את שם יי' וגו' מכלל קרבן יצאת מכלל מכות לא יצאת מכי' יתרו ז.  יצתה מכלל חיה ולכלל מתה לא באת חול' קכא.. — מוּצא מִכְּלַל דבר: והלא (אלמנה) מוצאה מכלל אב ומוצאה מכלל בעל יבמ' פז..  נשיא מוצא מכלל יחיד ומשיח מוצא מכלל יחיד הור' ז.. — עד ועד בִּכְלָל: (נשאלה להם שאלה מה שאמר ר' יהודה תפלת השחר זמנה עד ארבע שעות) עד ועד בכלל (וגם כשהגיעה שעה ארבע עוד לא עבר זמנה של תפלת השחר) או (אולי) עד ולא עד בכלל (וכיון שהגיעה שעה ארבע עבר זמנה) ברכ' כו:.  קטן שצריך לאמו יוצא בעירוב אמו עד בן שש וכו' אמר לך רב אסי עד ועד בכלל ערוב' פב:.  ומ"ד (שצריך לאמר את ההלל) עד אם הבנים שמחה עד ועד בכלל וכו' ומ"ד עד בצאת ישראל סבר עד ולא עד בכלל פסח' קיז:.  עד עצם היום הזה עד עצמו של יום (וסובר) עד ועד בכלל ר"ה ל:.  עד מלאת הימים וכו' ר' יאשיה סבר עד ולא עד בכלל ור' יונתן סבר עד ועד בכלל נזיר ו:.  (שאל רב הונא מה שאמר שמואל שאם נפסק מן הצואר עד חוליה אחת טרפה) עד ועד בכלל או (אולי) עד ולא עד בכלל חול' מו..  עד היכן היא בבל וכו' רב אמר עד בגדא ואוונא ושמואל אמר עד מושכני ולא מושכני בכלל קדוש' עא:. —  בא לִכְלַל דבר: הקטן (שהוא בן סורר ומורה) פטור שלא בא לכלל מצות סנה' ח א.  משה רבינו לפי שהיה בכלל כעס בא לכלל טעות ר"א אומר בג' מקומות בא לכלל כעס ובא לכלל טעות ספרי במד' קנז.  קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה נדה מח:. — מִכְּלַל דבר, מתוך הדבר: שכן דברי תורה נדרשין מכלל הן לאו מכלל לאו הן מכי' יתרו ח.  מכלל לאו אתה שומע הן ומכלל הן אתה שומע לאו ספרי במד' מו. — ובמשמ' ממה שנאמר קודם מוכח2: יש מהן (מהברכות) שפותח בהן בברוך ואין חותם בברוך וכו' והטוב והמטיב פותח בברוך ואין חותם בברוך מכלל דברכה בפני עצמה היא ברכ' מו:.  לא שנו (שמותר להשיא סכין ע"ג חברתה ביו"ט) אלא להעביר שמנוניתה אבל לחדדה אסור מכלל דבמשחזת אפילו להעביר שמנוניתה אסור ביצ' כח..  ואמרו חכמים א"ר אלעזר בזמן שביהמ"ק קיים אדם שוקלו ומתכפר לו מכלל שאין שוקלין אלא בזמן שביהמ"ק קיים רע"ג, סדר פורים עו כז.  ויום ולילה לא ישבותו מכלל ששבתו כל ימות המבול שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה רש"י בראש' ח כב. — °מִכְּלַל הדברים, מתוך כלם יחד: ושמענו מכלל דבריו שמצות ספר תורה לכתבו על הגויל ר"י ברצלוני, הלכ' ס"ת יו.  וטיטוס אויביהם (של היהודים) ספר עליהם מגבורתם ומכללם אמר כי שלשה בחורים אחים העמידו שער אחד משערי ירושלם ג' ימים פתוחה יומם ולילה כנגד כל מחנהו להכעיסו שבט יהודה ז. — *כְּלַל דבר, סתם הדבר, לא מפֹרש פרטי איכותו: אי זו היא כלל3 אבידה שהוא חייב בה ב"מ ל:. — ג) * תנאי קבוע כולל להתנהג לפיהו בדבר מן הדברים, Regel: כלל אמרו בפאה כל שהוא אוכל ונשמר וגדולו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפאה פאה א ד.  כלל אמר ר"ע כל שכיוצא בו מותר בארץ ישראל עושין אותו בסוריא שבי' ו ב.   כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל ונשמר וגדוליו מן הארץ חייב במעשרות ועוד כלל אחד אמרו כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל וכו' מעש' א א.  ועוד כלל אחד אמרו (בשבת) כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת חייב עליו חטאת שבת ז ג.  כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו שם כג ג.  כלל אמר ר"ע כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת פסח' ו ב.  כלל אמרו ביבמה כל שהיא אסורה איסור ערוה לא חולצת ולא מתיבמת יבמ' ב ג.  כלל אמרו בטהרות כל המיוחד לאוכל אדם טמא עד שיפסל מאוכל הכלב טהר' ח ו.  כלל אמר ר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה דבר שחייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בין בשוגג בין במזיד אסור לו ולאחרים תוספתא שבת ג ו. — וכלל גדול: כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית שבי' ז א.  כלל גדול אמרו בשביעית כל המיוחד למאכל אדם אין עושין ממנו מלוגמא לאדם ואין צ"ל לבהמה שם ח א.  כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחד שבת ז א. —  ובמשמ' עקר ויסוד: ואהבת לרעך כמוך ר"ע אומר זה כלל גדול בתורה בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה ספרא קדוש' ב ד, ירוש' נדר' ט מא ג, מד"ר בראש' כד. — זֶה הַכְּלָל: הביאו לפניו מליח תחלה ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת שהפת טפלה לו זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ברכ' ו ו.  המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה זה הכלל כל המעמר למקום שהוא גמר מלאכה יש לו שכחה ממנו ולגרן אין לו שכחה פאה ה ה.  חרובין חדשים שכבשן ביין ישן וישנים בחדש חייבין בביעור זה הכלל כל שהוא בנותן טעם חייב לבער וכו' שבי' ז ז.  ויין שאינו מבושל (תורמין) על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל זה הכלל כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה תרומ' ב ו.  מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו מה שלקט לקט למעשר שני עד שישלים והשאר חולין אם בלל וחפן לפי חשבון זה הכלל המתלקטים למעשר שני והנבללין לפי חשבון מע"ש ב ה.  זרק לעשות חבורה בין באדם ובין בבהמה ונזכר  (שהוא שבת) עד שלא נעשית חבורה פטור זה הכלל כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה שבת יא ו.  הבונה כל שהוא והמסתת והמכה בפטיש ובמעצד והקודח כל שהוא חייב זה הכלל כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת חייב שם יב א.  הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבה פסולה וכו' זה הכלל כל דבר שהוא מקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ אין מסככין בו סוכ' א ד.  אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים זה הכלל כל שהוא נידר ונידב קרב בבמה מגי' א י.  כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום שם ב ו.  מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו זה הכלל גט אחרי מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו יבמ' יג ד.  (האומר) המית שורי את פלוני או שורו של פלוני ה"ז משלם ע"פ עצמו (אם אמר) המית שורי עבדו של פלוני אינו משלם על פי עצמו זה הכלל כל המשלם יתר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו כתוב' ג ט.  נסתרה לאחד ונטמאה ואח"כ החזירה לא היה מתנה עמה זה הכלל כל שתבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה סוט' ב ו.  (אמר קונם יין שאיני טועם) עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד שיגיע נדר' ח ג.  אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום אע"פ שנתארמלה או נתגרשה בתוך שלשים יום ה"ז מופר נדרה בו ביום נתגרשה בו ביום החזירה בו ביום אינו יכול להפר זה הכלל כל שיצאת לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר שם יא ט.  אין חולקין את החצר וכו' ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה זה הכלל כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין ב"ב א ו.  היה עולה בסולם ונפל עליו והרגו ה"ז אינו גולה זה הכלל כל שבדרך ירידתו גולה ושלא בדרך ירידתו אינו גולה מכות ב א.  היכן שורי אמר לו מת וכו' והוא שנגנב או נאבד משביעך אני ואמר אמן חייב (אם אמר) נאבד או נגנב והוא שמת או נשבר או נשבה משביעך אני ואמר אמן פטור זה הכלל כל המשנה מחובה לחובה ומפטור לפטור ומפטור לחובה פטור (וכל המשנה) מחובה לפטור חייב שבוע' ח ו.  הורו ב"ד וידע אחד מהן שטעו או תלמיד והוא ראוי להוראה והלך ועשה על פיהן וכו' הרי זה חייב מפני שלא תלה בבית דין זה הכלל התולה בעצמו חייב והתולה בבית דין פטור הור' א א.  אונקלי של דרגש טמאה ושל נקליטים טהורה של שידה טמאה ושל אקון טהורה של שלחן טמאה ושל מנורת העץ טהורה זה הכלל כל המחובר לטמא טמא והמחובר לטהור טהור כלים יב ב.  כל התלוים וכו' טהורין חוץ מתלוי נפה של סלתין וכו' ותלוי מגל של הבלשין מפני שהן מסייעין בשעת המלאכה זה הכלל העשוי לסייע בשעת מלאכה טמא העשוי לתלוי טהור שם טו ד.  הקנים והחגין והזורד ואטדין מין אילן הן ואינן כלאים בכרם זה הכלל כל המוציא עליו מעיקרו ה"ז מין ירק וכל שאינו מוציא עליו מעיקרו ה"ז אילן תוספתא כלא' ג יה.  איזה הוא שוטה היוצא יחידי בלילה וכו' והמאבד מה שנותנין לו פעמים שוטה פעמים חלום זה הכלל כל זמן ששוטה הרי הוא כשוטה לכל דבר חלום הוא כפיקח לכל דבר שם תרומ' א ג. — ובחכמות ומדעים, °ההלכות והעקרים הכוללים: והכלל אשר נתנו בענין הזה הוא כל מרובע שהוא שוה בצלעותיו אלכסונותיו חולקים זה את זה על המחצית ר"א בר"ח הנשיא, המשיחה והתשבור' ב מה.  ועל כן לקחו הפלוסופים דרך אחרת ללמד כלל גדול להראות אות ברור על כל מרובע נכוחי שיהיה רבוע אלכסונו שוה לרבוע שני צלעי המרובע שם  מו.  גם זה יוצא מהכלל אשר אמרנו כל קו נחלק לשני חלקים שוים וכו' שם נד. ואני מזכיר לך כלל שאתה צריך אליו בחשבון הזה שם קיד.  והאות על זה הוא משני כללים וזכרתים בתחלת הספר הזה שם קכב.  ואני נותן לך כלל ראשונה במדידת הצורות אשר צלעותן וזויותן שוות והכלל הזה הוא כל תבנית וכל צורה אשר לה קוים ישרים וכו' שם קכה.  אלה כללי החכמה שצריכים לפרוט ואין זה עתה מקומו כוזרי ב יו.  כי הגדלנו לעשות בו בדרכים רבים בהזכירנו כללים מן הבנינים וכללים מן המלות הזרות וכללים בענינים רבים ר"י א"ת, הקד' השרש' לריב"ג.  והכלל כל מפעל שהוא עם סימן לשון יחיד מדבר באחרונה שהוא נון ויוד לעולם הוא פתוח ראב"ע, צחות ג:.  קודם שאדבר על זה הבנין אדבר כלל על בנין נפעל ובנין התפעל שם, בנין התפ'.  ומצוי הרבה בסהמ"א. — ד) *כל הצבור, העם, האֻמה, Gemeinschaft; communité; =ty : רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר אף אתה הקהה את שיניו מכי' בא, מס' דפסח' יח.  זה בן רשע שהוציא את עצמו מן הכלל ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל אף אתה הוציאהו מן הכלל בעבור זה עשה יי' לי בצאתי ממצרים לי ולא לך ולפי שהוצאת את עצמך מן הכלל אלו היית שם לא היית נגאל שם יז.  אמר שמואל לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל  ברכ' מט:. — ואמר המשורר: שוקדי ועוטי, על סף רהיטי, בחורי חניטי, ילדי מעוטי, בעדת קשוטי, כללי ופרטי רשב"ג, מנח' יוה"כ, שזופי פליטי. — °עניני הכלל, עניני הצבור: שטר ההשוייה ואתה מוצאה על עניני הכלל שעושין אותה ב"ד או זקני העדה הבקיאין בכל עסקי העיר השטר' לר"י ברצלוני עג, ומצוי בסהמ"א. — ויצא מן הַכְּלָל, במשמ' °יצא מתוך עדת ישראל, השתמד: גם בפלורינציא היה שם שמד וגירוש ויצאו מן הכלל עם רב מן היהודים וגם אחר שיצאו לא נחו שבט יהודה יא. — ה) *דבר ידוע לכל: א"ר יצחק לשעבר היתה התורה כלל והיו מבקשין לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד ועכשיו שאין התורה כלל היו מבקשין לשמוע דבר מקרא ודבר משנה מד"ר שה"ש, סמכוני. — ו) *אחרי שלילה משמשת כְּלָל במשמ' חזוק השלילה כמו שום בשלילה4: אמר שמואל אין משתמשים באשה כלל בין גדולה בין קטנה קדוש' פ..  אין שואלין בשלום אשה כלל ב"מ פז..  אמר שמואל לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל לא זרעה כלל לא ע"ז קו.. — ובסהמ"א מצוי הרבה: וכן מלת הנקודה אני אומר אותה על דבר שאין לו ערך כלל לא אורך לא רוחב ולא עומק ולא שום שיעור ר"א בר"ח הנשיא, המשיחה א ג.  שרציתי ברצון נפשי ושלא באונס כלל ונטלתי וקבלתי ממנו כך וכך דינרין וכו' וקבלתי על עצמי אני פלוני לפרוע ממון זה הנזכר לפלוני זה לזמן כך וכך בלא שום איחור ועיכוב כלל השטרות לר"י ברצלוני ז.  אם יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב כלל אלא מן הלוה רמב"ם, מלוה ולוה כה ג.  שאמר הערב ללוה אתה הרשיתני לערוב אותך וליתן והוא אומר מדעתך ערבת או לא ערבת כלל שם כו ח.  שני עצמיות אין שתוף ביניהם בענין מן הענינים כלל אשר בעבורו ישתתפו בשם הזה מלות הגיון יג.  שישים מחשבתו ועיונו בו ואל יסלק אותם מעליו כלל גם כן בעתי המאכל ושאר התענוגים מלמד התלמיד', ויגש.  ועוד הרבה. — ולחזוק יותר, °כלל וכלל5, °כלל ועקר: כל הנדרים וכל שבועות וכו' אני מתחרט עליהם ומתנה עליהם שיהיו כלן בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין ולא יהיו חלין כלל וכלל סדר התרת נדרים לער"ה.  מעלתו יפה עשה שאין לפסול איש על רינון וקול בעלמא ואין להחזיק הקול אלא בעדים ברורים ואין להרהר אחר זה כלל וכלל שו"ת חת"ם, או"ח קעה. — °כלל ועקר: ברצון נפשנו הטוב בלי שום אונס כלל ועקר וכו' משימים כל טענותינו וכו' ביד אנשים נכבדים שטר ב"ד משנ' ש"ג, שריד מעיר 53.  ושמע והבן פירוש זה המאמר ולא יקשה כלל ועקר דאדרבה משם ראיה שיש להתבונן בס"ת פסק ר"י דלטאש על הזהר. — ונהוג הרבה בדבור: אינני יודע כְּלָל, לא ראיתי כְּלָל, כְּלָל וּכְלָל, וגם בלי מלת השלילה, בתשובה שלילית על שאלה: העשית הַכֹּל? — כְּלָל!  לאמר לא עשיתי כלום, שום דבר. — ז) בדקדוק, °שֵׁם כְּלָל: במסות שם כלל ראב"ע דבר' ד לד.  צפור הוא שם כלל לכל העופות רד"ק, מכלול, שדה"ש.  ופעמים השם הנופל על האחד יפול על רבים והוא שם כלל כמו ויהי לי שור וחמור שם.  השם דבר שהוא שם כלל הוא המורה על רבים בצד חקוי אחד כמו ארץ שמורה על כל הארצות וכו' ר"א בלמשי, מקנ"א, חלוקת השמות.