ב. כָּלַל
°, פ"י, — כָּלַל את בִּתּוֹ, עשה אותה כַּלָּה, נתנה לאיש להיות לו לאשה: כללתי את בתי עם בחור אחד ממבחר בחוריהם ובימי שמחתו עמה גזרת להשמיד את כל בית דוד (מעשה בוסתנאי).
— הִתפ', °הִתְכַּלֵּל, — היות כַּלָּה: כלך ברה כנוצצים כעין קלל, אתי יפתי קשוריך להתכלל, לבבתיני וארשתיך נוגשיך יתעולל (משולם ב"ר קלוני', ב פסח, שני שדיך).