כַּמִּיָּה

° 1, ש"נ, בכנ' כַּמִּיָּתוֹ, מ"ר כַּמִּיּוֹת, — כמו כַּמּוּת: כבר השלמנו על המאמר הזה שני פנים מדרכי החקירה על כבוד השם הבורא יתעלה שמו בשני דרכים האחד להורות דרך מציאת כבודו השני השאלה על כמייתו2 ואם הוא נכון לשאול עליו כמה הוא וצריכים אנו לשנות בשביל זה להתחיל מהשאלה שאומרים לה שאלת כמה הוא כדי שנדבק בה שאלת מהו ר"י ברצלוני, פי' יצירה, בשם ר"ד הבבלי.  וכן יראה שאצל השכל הפועל ידיעה בכמיות כי הוא ישגיח בתמונות האברים ויחסם קצתם אל קצת רלב"ג, מלחמ' ה' א ז.  הצורה המגעת אם בכמיות הדברים ואם באיכותיהן רי"א, ראש אמנה יא.  הם הם יסודות כל היצירות, ההוות ונפסדות בשפלים, בערוב ומזג מתחברות, בכמיות נלקחים שקולים, דומם צומח וחי ומדבר יוצרו מהם ומוגבלים משה ריאטי, מקדש מעט ב.  — ואמר הפיטן: כל הנראים והנשכלים, והמדעים בעשר כלולים, ושבע כמיות וששת נדות, ושלש גזרות ועתות ומדות שיר היחוד ליום ה.



1 בערב' כַמִיָּה كَمِيَّه.             

2 בגוף הספר נקוד כְּמִיָּיתוֹ, וכנראה זה נקוד קדום, ואעפי"כ אינו נכון לפי הדקדוק, שאין שום סבה לשונית להקל את דגשות המם.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים