1, — שֵׁם אלהי מואב ועמון2: וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי וכו' הלא את אשר יורישך כְּמוֹשׁ אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש יי' אלהינו מפנינו אותו נירש שופט' יא יב-כד. אז יבנה שלמה במה לִכְמוֹשׁ שקץ מואב מ"א יא ז. וישתחוו לעשתרת אלהי צידנין לִכְמוֹשׁ אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון שם לג. ויצא כְמוֹשׁ3 בגולה כהניו ושריו יחד ישע' מח ז. ובש מואב מִכְּמוֹשׁ כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם שם יג. עַם כְּמוֹשׁ, כנוי להמואבים: אוי לך מואב אבדת עם כְּמוֹשׁ נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית במד' כא כט. — °חֵי כְּמוֹשׁ, לשבועה: אמר לו (המלך לבן סירא) חי כמוש לא אהרגך א"ב של ב"ס ת.
1 במואבית כמש: ואעש הבמת זאת לכמש בקרחה וכו' כי יאנף כמש בארצה וכו' ויאמר לי כמש לך אחז גבה על ישראל וכו' ויגרשה כמש מפני כתב' מישע מלך מואב. ולא נתברר מקור השם ומשמ' אולי כמו בערבי כמשׂ كمس, היו פניו איומים. והובא בספר פענח רזא בשם ספר שכל טוב: שהוא אבן אחת במדבר מששת ימי בראשית בדמות אשה שחורה פענח רזא, חקת. וראוי לצין כי נקודו של כמוש הוא כנקוד המסור של שם המפֹרש, עי' במקומו.
2 יש מפקפקים אם היה כמוש גם אלהי עמון, ומפקפקים בשביל זה גם בנוסח הכתוב שם בשופט'.
3 כך הקריא, והכתיב כמיש.