°, ש"נ, — שה"פ מן כָּמַשׁ: נבל תבל כתרגומו ולשונו לשון כמישה כמו והעלה נבל (רש"י שמות יח יח). — ובמשמ' רזות: ולפעמים יקרה (התנועעות השנים) לכמישה תקרה בשינים ליובש גובר עליהם כמו שיקרה לנמלטים מחולי ולזקנים ולאותם שסבלו רעב רצוף וחסר להם מזון וכו' ואם תהיה הסבה כמישה תושג במזונות וכו' ואם יהיה לכמישת השן לא יצליחו הרפואות כי לא יחשב שתושמן מהרה (קאנון ג ז ו)